תענוגות רצחניות פרק 1

היא החלה להתעורר בבוקר לקול דפיקות זועמות בדלת, אספה את שערה הבלונדיני הלא כל כך חלק שלה אחרי הלילה הסוער שעברה והחלה להבין היכן היא, באותה השניה התעוררה אווה בת ה17 בבהלה והחלה להתלבש במהירות, מעיפה מבט קל בגבר המבוגר השוכב על המיטה ובוחנת קלות את חדרו, הדפיקות הזועמות ממשיכות ומתחזקות, היא מבחינה בכך שהבחור לא זז ומביטה לכיוון הרצפה בעצב "הו לא, שוב עשיתי את זה" אמרה לעצמה ולפתע שמעה את הדלת נפתחת לבסוף, אווה קפצה מן החלון במהירות ועזבה את המבנה.
בחוץ היה יום יפה מאין כמוהו, היא החלה לשוטט ברחובות הסואנים של טקסס, חושבת לאן תלך עכשיו, הרי ברחה מהבית לפני כחודש כשגילתה על הכוחות שלה, היא לא ידעה כמה זמן היא כבר משוטטת וכמה לילות בילתה ברחובות הקרים, כל מה שידעה היה רק שהיא בחיפוש, בחיפוש אחר אביה, היא לא ידעה עליו הרבה, בעצם לא ידעה עליו כלום מלבד שמו ושנת לידתו, אף כי ידעה שגם אלו עלולים להתגלות כבדויים, אך הוא היה תקוותה האחרונה, היא לא ידעה מה היא ומדוע היא כזאת, מדוע היא שונה, מדוע דווקא היא קיבלה את הכוחות המקוללים הללו, הארורים, היא קיללה בשקט והמשיכה ללכת.
חייה היו מושלמים, היא היתה הנערה שכולן רצו להיות כמוהה, היו לה אמא עשירה, אבא עשיר, בית פרטי ענקי עם ברכה ענקית כמעט כמוהו ועוזרות בית בכל מקום, היו לה ציונים טובים והחומר תמיד בא לה בקלות. לא פעם הצטלמה לעיתוני נוער בשל המראה המושלם שלה, שערה הבלונדיני היה עד הכתפיים, בבקרים הוא היה פרוע אך אחרי סירוק קל תמיד היה חלק ורך כמשי, גם בחורף וגם בקיץ ברק שערה כיאילו היה מכושף, מכושף כמעט כמו עיניה, עיניה הירוקות תכולות העמוקות שלה היו בצבע המים בחופי החלומות, צבע נדיר מאין כמוהו. היא היתה רזה, אך לא רזה מידיי, משקלה היה בדיוק כפי שהוא אמור להיות על יד גובהה, היא היתה גבוהה יחסית לשאר בנות כיתתה, מטר שבעים בדיוק, כל שקע ושקע בגופה היה בנוי בצורה כל כך מושלמת שבשילוב עם עורה הבהיר החלק ושפתיה המתעגלות היתה נראת כמו בובת ברבי בגרסה האנושית,רק ללא האיפור.
היא היתה בת יחידה, מפונקת ולא חסר לה כלום כל חייה, אך על אף כל זה אווה היתה אדם טוב, התנדבה בכל הזדמנות ותרמה לנזקקים, אבל הכי אהבה לעזור לחיות. בכל יום ראשון היתה מתנדבת בכלביה המקומית אחרי שביקרה בכנסיה, היא היתה מאמינה קתולית, אמנם לא אדוקה כל כך, אך לא ראשון אחד עד כה בלי להתפלל, וכשהיה לה רע היתה מוצאת אווה ניחומים באל, התפילות היו מרגיעות אותה ומחברות אותה לאלוהים, אל אף כי לא היתה מבקשת ממנו כלום, היא פשוט אהבה להתפלל. אווה היתה מתפללת בלטינית, מה שייחד אותה לעומת שאר המתפללים בכנסיה, אווה אהבה שפות זרות, היא ידעה אנגלית, צרפתית ואיטלקית שוטפים ובדיוק החלה ללמוד לטינית כחודש לפני בריחתה.
אך מה שהכי לא חסר לאווה, היה אהבה, לאווה היה את סאם. היא עברה לתיכון החדש בהיותה בת 14 כאשר אמא נשאה לאביה החדש ג'ון, ג'ון היה בחור נחמד ושמח, בעלה השלישי של אמא, לאווה כל העניין הזה כלל וכלל לא הפריע, היא דווקא חיבבה את ג'ון ועודדה את אמא להינשא בשנית, ובשלישית, ג'ון נהג להיות לצידה בכל ויכוח שלה עם אמא ולכן היא וג'ון התחברו בקלות.
סאם היה בחור מהשכבה מעליה, הם לא ממש דיברו, אבל כל הבנות בהחלט ריכלו עליו. סאם היה הבחור הזה שכל הבנות רצו, הוא היה חטוב, היה לו אוטו, שיער בלונדיני ועיניים כחולות, הוא היה גבוהה נחמד ומנומס, היו לו הרבה חברים וגם חברות הוא היה מחליף במהירות האור, אך מראהו וכושר השכנוע שלו המיסו מייד כל בחורה שרק רצה, סאם לא היה יוצא עם בנות קטנות או גדולות ממנו, ועל כן כל בנות שכבתה התעצבו על כך מאד. כל הבנים רצו את אווה, הם חיזרו אחריה בכל דרך אפשרית, החל ממכתבי מעריצים סודיים ועד לקניית מתנות יקרות ערך והקדשת שירים במגפון בית הספר, אך אווה לא התלהבה מכל אלו במיוחד, לפחות לא אחרי זמן מסויים.
לאווה היתה חברה הכי טובה בשם ג'סיקה, היא וג'סיקה הכירו בכיתה כשאווה הגיעה לעיר, היו להן עוד חברות אך כולם ידעו שאווה וג'סיקה הן חברות טובות יותר מהשאר. יום אחד ערכה חברה משותפת שלהן מסיבה, למסיבה הוזמן כל התיכון, וכמעט וכולם הגיעו, זו היתה מסיבת יום הולדתה שהיה בה חוק אחד בלבד – על כולם לבוא לנשף במסכות! אווה שהיתה חובבת עבר לקחה את העניין ברצינות ועזרה רבות בארגון.
ביום הגדול אווה שמה מסכה תכולה, עם שמלה ארוכה ותכולה שהבליטה את החזה השופע שלה בצורה בוטה ואספה את שיערה מתחת לפאת שיער קארה שחור והוסיפה נוצה כחולה, היא היתה לא מזוהת ושימשה כבסיס הענינים במסיבה זו, אך כל הזמן ניסתה להבליט דווקא את חברתה עד שהצליחה לבסוף, אך לא אמרה לאף אחד מי היא, היא החליטה לשמור על זהותה בדוייה למשך כל הנשף.
היא נעמדה בפינה עם מעט משקה כי ידעה שאסור לה לשתות הרבה וצפתה במראה המרהיב של השמלות והמסכות השונות, מהרהרת ובוחנת כל שמלה בקפידות, כשלפתע החל יוני ללכת לכיוונה, יוני היה נער בשנה מתחתיה שחיזר אחריה כבר כשנה, הוא היה ההפך הגמור מהטעם שלה, בעיקר באופי, היא הסתובבה במהירות לפני שיבחין בה בחשש שיזהה מי היא נתקלה במישהו ונפלה לאחור, או לפחות חשבה שנפלה כשנתפסה על ידי ידיו החזקות של סאם במותנים וניצלה מנפילה מביכה, לפתע הבחינה כי היא שפכה עליו את המשקה שלה
"תודה רבה לך סאם, אני ממש מצטערת"
היא החלה להגיד, כשלפתע סאם קטע אותה ואמר:
"אני מתנצל אבל אני חייב לזוז, זואי דיי רודפת אחרי פה ואני לא רוצה לדבר איתה עכשיו"
ואז הם התרחקו קצת והחלו ללכת לכיוון המדרגות,עלו והגיעו למרפסת בלי זואי ויוני מאחוריהם כשלפתע הבחין סאם שהיא הולכת איתו ואמר
"אמרתי לך שזה בסדר אני לא זקוק לעזרה שלך כרגע, מי שלא תיהי"
"מי אמר שאני הולכת לפה בגללך? אני מנסה לברוח מיוני"
ואז הוא חייך קלות ואמר
" אז עכשיו הכל מובן… דרך אגב, אני סאם" ונתן לה יד
"אני… אממ… אני אווה" ונתנה לו יד בחזרה,
הוא נישק את ידה באלגנטיות ואמר
"אווה? וואו? לא הייתי אומר עלייך שאת אווה, שמעתי עלייך שאת יפה… אבל לא האמנתי שאת יפה עד כדי כך… את לא נראת לגילך את יודעת?"
"כן… לצערי אני יודעת, כבר נמאסו עלי כל המחזרים האלו, באמת, אני לא רוצה אף אחד מהם והם פשוט לא מוותרים"
ואז התיישבה על יד הקיר מסדרת קלות את שמלתה הנפוחה
"כמה שאני מבין אותך… רגע למה את יושבת עם השמלה הזאת במקום כל כך מלוכלך?" "אתה חושב שבאמת אכפת לי מכל זה? אתה מוזמן ללכת להביא כיסא אדון פינוקי, אני אסתדר פה" היא אמרה לו בקול מפלרטט מעט
"נראה לך שאני אביא כיסא? אני שמח שאת לא מהבנות האלו, הייתי בטוח שתיהי כזאת" והתיישב ליידה
"הו כמובן, הרי אם יש לי הורים עשירים ואני יפה אני חייבת להיות גם מפונקת מידיי, לא כך?" " לא אמרתי את זה"
"אבל חשבת"
"לא אמרתי את זה אמרתי רק שבטח לא תירצי ללכלך את השמלה שלך" הוא אמר בקול זועף מעט ומאד משתדל היא התחילה לצחוק
"למה את צוחקת?"
"כי אתה מנסה להסביר את עצמך מול מישהי יותר קטנה ממך, ויחסית למישהו שלא שם על כאלו, אתה ממש משתדל"
"אמרה מי שלא מגיבה לאף חיזור ועכשיו יושבת איתי פה על הרצפה המלוכלכת בשמלת נשף ומסכה ומפלרטטת איתי"
ואז שניהם התחילו לצחוק כשלפתע התחילה מנגינת סלואו שהיא אוהבת והיא קמה ואמרה "רוצה לרקוד איתי?"
הוא חייך קם וענה לה
"העונג כולו שלי"
ואז הם התחילו לרקוד והיא אמרה לו
"חשבתי שאתה לא רוקד עם קטנות"
"חשבתי שאת לא רוקדת עם מחזרים"
ואז שניהם המשיכו לרקוד ובסוף הריקוד הוא נישק אותה. היא החלה לזעום ולרתוח, כיצד הוא מעז? שאלה את עצמה, הם מכירים בקושי חמש דקות והוא מנשק אותה? היא היתה עוצרת אותו עוד מזמן אם הנשיקה לא היתה כל כך מענגת ומתוקה, היא מעולם לא התנשקה קודם לכן משום שלא נתנה לאף מחזר, אבל הוא היה הראשון שלה והיא הרגישה איך ליבה פעם בחוזקה כזאת כיאילו בעוד רגע יקרע את שמלה ויצא מראותיה אליו.
אחרי אותו הערב היא ניסתה להתרחק ממנו, וגם הוא ניסה להתרחק ממנה, אך אחרי חודש של עינויים הם הבינו שהם מאוהבים והכריזו על עצמם כזוג, היא הייתה אז כמעט בת 16. הם היו זוג מהחלומות, כולם קינאו בהם, הם נסעו ביחד למקומות שונים ומעניינים וצחקו כל הזמן.
ואז הגיע יום הולדתה ה17 של אווה, היתה לה מסיבה גדולה, אבל החלק הטוב היה הוילה שסאם שכר ללילה בשבילה כמתנה, אחרי המסיבה היא וסאם הלכו לשם, הם נכנסו לחדר מתנשקים וצוחקים כשהוא נושא אותה על ידיו ורגליה כרוכות סביב אגנו והם מתנשקים בפראות, הוא התחיל לנשק לה את הצוואר וללקק אותו והיא התחילה לגנוח קלות. הוא נשא אותה לכיוון המיטה בעודו נושק לכל חלק מצווארה ואז הניח אותה על המיטה בעדינות, הוא הוריד את שמלתה ונגלו לפניו שדיה היפים, גדולים עומדים וזקורים עם הפטמות הורודות שלה והחיוך הקורן שלה בעודה מסתכלת על מבטו המוקסם כשמביט בגופה. הוא החל ללקק את שדיה לאט לאט ובעדינות ולעסות אותם בתנועות מעגליות כשלפתע דחפה אותו מעליה בפראות ופשטה את חולצתו, היא החלה ללקק את שריריי בטנו המחוטבים בהנאה ואז החלה לרדת לאט לאט לכיוון המכנס שלו, היא ראתה שיש שם בליטה וחייכה חיוך שובב כשהיא מביטה עליו ואז פתחה לו את החגורה והורידה את מכנסו, היא החלה ללטף את איברו העבה והארוך שכמעט והציץ מן הבוקסר הכחול שלו כשנזרקה על ידיו לאחור בפראות ואז הוא שאל אותה בעודו מנשק את אוזנה "את בטוחה שאת מוכנה?" היא הנהנה ונישקה אותו, לא עבר זמן רב והיא הרגישה אותו בתוכה, היא החלה לגנוח ואז היא זוכרת את עצמה גומרת.
היא התעוררה בבוקר כשהוא שוכב ליידה ערום, ולא נושם היא נזכרה לפתע שלא זוכרת כלום אחרי האורגזמה שלה, היא התחילה לבחון אותו, לנסות למצוא סימני חיים, אך הבינה שהוא מת והחלה לבכות ולצרוח כשלפתע התעצבנה והרגישה איך עינייה מתחילות לבעור, היא קמה ערומה אל המראה וראתה את עינייה בוהקות בצבע ירוק תכלת מסנוור והחלה לכעוס עוד יותר ולפתע המראה נשברה כיאילו מעצמה, היא התעצבנה עוד יותר ואז המראה נזרקה מן החלון באכזריות, היא הלכה לכיוונו ואז במבט קל עליו הוא התעופף באוויר, הגופה שלו אם לדייק.
היא הביטה בו מכל הזוויות ולפתע הבחינה בכתם דם על צווארו, היא התקרבה אליו והביטה וראתה סימני שיניים עליו, היא הבינה שהיא זאת שעשתה את זה אך לא הצליחה להיזכר בכלום. באותה השניה היא לקחה את בגדיה משם וקפצה מן החלון, היא נפלה על האדמה ללא אף כאב או פגע והחלה ללכת כיאילו היתה ברחוב מאז ומעולם.
סוף פרק 1 – המשך יבוא.