תחיה כל עוד אתה צעיר-1+2+3..:)

ניגשתי עם לואי שהחזיק שלושה גזרים בידיו בחזרה לסלון והתיישבתי ליד שחף שחיכתה לי בזמן שהיא דיברה עם נייל וליאם..
לואי נתן לה גזר אחד והיא אכלה אותו בהנאה..
לפי מה שהיא אמרה גזר זה הירק האהוב עליה..
היא תסתדר עם לואי..
"זאיין אז מה אתה לובש בדרך כלל, ליום יום??" היא שאלה אותי..
"אממ ג'ינסים, בעיקר כהים, אבל אין לי בעיה עם ציבעוניים, טישרטים בקיץ, בחורף סווטשרים וטרנינגים.." אמרתי מנסה לחשוב על מה אני לובש בדרך כלל..
"וג'קטי בייסבול זה פריט חשוב אצלי!!!" אמרתי..
"אוקיי.. וליציאות??" היא שאלה..
"אממ מחוייט וכאלה.. לא ממש אכפת לי מה אני לובש, בדרך כלל אשלי מלבישה אותנו ליציאות ולטקסים.." אמרתי..
"אוקיי.. אממ איפה האז- הארי??" היא התחילה לקרוא לו האזה אבל עצרה את עצמה וקראה לו הארי..
"את מכירה אותו לפני שקמה הלהקה נכון??" שאלתי אותה בלי להתבייש..
"אני לא ממש רוצה לדבר על זה.." היא אמרה ודמעה זלגה על לחייה..
"זה בסדר.." אמרתי וחיבקתי אותה..
"את רוצה לספר לנו על עצמך בכללי??" נייל שאל אותה, מנגב לה את הדמעות מהפנים..
"אממ אני שחף.. נולדתי בישראל ובגיל 14 עברתי לצ'רישייר לשליחות.." היא התחילה..
" אני בת 18.5 ויש לי בת בשם דארסי והיא בת 3.." היא המשיכה..
" עברתי ללונדון אחרי שילדתי אותה, ומאז אני עובדת עם בגדים והלבשה.." היא סיימה..
"ואני יכול לנחש ניחוש פרוע??" ליאם שאל אותה..
"כן.. הארי הוא האבא של דארסי.." היא אמרה והדמעות המשיכו לזרום בחוזקה מפניה…
נייל לקח אותה בשתי ידיו וחיבק אותה חזק..
החיבוקים של נייל הכי נעימים, הוא מחבק חזק וכאילו מעביר אנרגיה טובה בגוף שלך..
הוא ניגב לה את הדמעות ולחש לה באוזן, אבל גם אני שמעתי, שהיא לא צריכה לבכות..
הארי שעמד בצד במשך חמש דקות כבר לא יכל להחזיק את הדמעות בפנים ובכה, בלי מעצורים..
אני חושב שזו הפעם הראשונה שראיתי אותו בוכה ככה..
הוא רץ לשחף וחיבק אותה חזק, אני עדיין לא יודע בדיוק מה היה בניהם, אבל אני בטוח שהארי לא רצה שהיא תעזוב, ושהוא רצה את דארסי בדיוק כמו שחף..
שחף החזיקה אותו חזק, וקברה את ראשה בתוך צווארו..
"אני יכול לראות אותה??" הוא מלמל כמעט בלחש..
היא הנהנה והמשיכה לבכות לתוך הכתף שלו..
"התגעגעתי אלייך.. מאוד.. התגעגעתי כל כך.." הוא אמר ולה והרים את ראשה מהסנטר, בעדינות שלא כל כך אופיינית להארי..
"גם אני התגעגעתי האזה.. " היא מלמלה בלחש..
שפתייהם נצמדו הם התנשקו שם במשך קרוב ל7 דקות..
הם התנתקו והוא הסתכל לתוך עינייה ולחש לה שוב, הפעם לא שמעתי אבל הבנתי מתנועות השפתיים שלו..
"אני אוהב אותך.."
"גם אני אותך.." היא מלמלה וחיבקה אותו…
הם ישבו שם על הספה ודיברו עד הערב.. ליאם יצא עם נייל לאיזה בר, ואני הלכתי עם לואי, לפארק הקרוב..
הוא נפגש עם אלינור וביקש ממני לבוא גם..
"היי אל!!" קראתי לעברה אחרי שהיא חיבקה את לואי..
"היי זאיין!! לא ראיתי אותך הרבה זמן!!" היא אמרה וחיבקה אותי..
אני ואל חברים טובים, עוד לפני שלואי והיא התחילו לצאת..
הארי בהתחלה ניסה לשדך לה אותי, אבל היא הייתה יותר כמו חברה טובה או אחות גדולה בשבילי ולה וללואי היה קשר מיוחד מהיום הראשון..
ישבנו בגן המשחקים על הנדנדות ודיברנו כל הערב..
חזרנו לבית ורק הארי היה שם, לבד..
הוא ראה טיטאניק ואכל גלידה..
"היי אפשר ביס??" אל קפצה על הספה ליד הארי והניחה את ראשה עליו..
הם כמו אחים, כי אל וג'מה חברות טובות..
"בטח.." הארי אמר ונתן לה את כל המיכל, וקם לשירותים..
הוא חזר להתיישב לידה אחרי שגם אני וגם לואי התיישבנו על הספה..
"אז מי זרקה אותך הפעם??" אל שאלה אותו..
"אף אחת.. שחף ודארסי חזרו, לתמיד.." הארי אמר עם חיוך ענק על פניו ואל קפצה עליו בחיבוקים..
"מתי היא חזרה??" אל שאלה והבנתי שהיא מכירה את הסיפור..
"בערך לפני כמה שעות… היא הסטייליסטית החדשה שלנו, עד שאמילי תחזור מחופשת לידה.." לואי התפרץ לשיחה..
"הארי זאת ההזדמנות שחיכית לה כל החיים!! אני עדיין לא מאמינה שנתת לה ללכת באותו יום!!" היא צעקה…
"זאת לא אשמתי שאבא שלה איים עליי שאם אני לא אפרד ממנה הוא יהרוג את דארסי!!" הארי צרח עלייה ודמעות זלגו במורד עינייו..
"סליחה.. אני לא ידעתי את זה.." אל חיבקה אותו חזק..
אחרי שהוא נרגע קצת היא שיחררה אותו והמשכנו לדבר ולראות את הסרט..
נייל וליאם נכנסו לבית אחרי שלוש שעות..
הם עלו ישר לחדרים שלהם ונרדמו..
עליתי לישון, במחשבות על מה כל הסיפור הזה עם שחף, וניסיתי להפנים את העובדה שהארי הוא אבא לילדה בת 3..
נרדמתי מרוב המחשבות אחרי לא הרבה זמן..
פרק 2:
קמתי בערך ב9 בבוקר..
ירדתי למטה והכנתי לעצמי כוס תה..
לואי ואל ירדו בערך 10 דקות אחריי ואחריהם גם הארי ונייל, שמיד ניגש למקרר והוציא את הדונאטס שהוא לא סיים לאכול אתמול..
ליאם ירד אחרון ואל ולואי התחילו להכין ארוחת בוקר, חביתות וסלט, וסלט גזר ללואי..
אכלנו והיה ממש טעים, בגלל העובדה שלואי לא ממש עשה משהו ולא שרף את המטבח או כמעט הוריד לעצמו אצבע עוד פעם..
התלבשנו בטריינינגים ויצאנו לאולפן של הראיון..
שחף, נערה עם שיער חום כהה ועיניים חומות, וילדה קטנה עם תלתלים חומים ועיניים ירוקות אפורות חיכו מאחורי הקלעים..
"היי דארסי, אני רוצה להכיר לך מישהו שלא ראית הרבה זמן.." שחף התכופפה על ברכיה ואמרה לדארסי..
"איפה??" דארסי שאלה אותה בקול כל כך מתוק..
"את רואה את הבחור ששם, עם השיער המתולתל??" שחף אמרה והצביעה על הארי שהתקרב אליהן עם דמעות בעיניים..
"אבא??" דארסי שאלה.. היא ממש חכמה בשביל ילדה בת שלוש..
"את זוכרת אותו/י??" שחף והארי אמר ביחד..
"אבא.." לדארסי ירדו דמעות מהעיניים והיא רצה להארי שהרים אותה בשתי ידיו וחיבק אותה חזק..
שחף בכתה ואל חיבקה אותה, ביחד עם הילדה עם השיער החום..
"ליאור, את יכולה להביא לבנים את הבגדים שהם צריכים ללבוש?? מה שעזרת לי אתמול לעשות.. ואם את יכולה להביא להארי את הבגדים אחר כך, זה יהיה יותר טוב.." שחף אמרה לנערה עם השיער החום, שמסתבר ששמה ליאור..
כל הבנים חוץ מהארי התפזרו לחדרים אבל התעכבתי עוד רגע ולחשתי להארי באוזן: "דארסי יפייפיה, היא ממש דומה לך.."
הוא רק החזיר לי לחישה בתשובה "היא דומה לשחף, זה למה היא כל כך יפה.."
יצאתי מהחדר עם הבגדים שליאור נתנה לי, מסתבר שהיא העוזרת של שחף, וגם אחותה הגדולה בשנה..
אל נשארה איתם..
*נקודת מבטו של הארי-חדש…*
חיבקתי את דארסי בשתי ידיי, ולא עזבתי אותה..
היא חיבקה אותי חזק, בשתי ידיים קטנטנות..
היא לבשה שמלה תכולה, עם שרוולים מתחרה, ונעלי בובה תכולות וקטנטנות..
לא יכולתי להאמין שרק לפני שנתיים וחצי, הקטנטנה הזאת עזבה אותי, ביחד עם האהבה של החיים שלי, רק בגלל שרציתי לשמור על חייה..
אני חייב לספר לשחף מה קרה..
"אל.. את יכולה לקחת את דארסי להכיר את הבנים עם ליאור?? אני רוצה שהיא תכיר את הדודים שלה!!" אמרתי לאל ולליאור עם חיוך, והנחתי את דארסי לידה..
"בטח.." אל אמרה ושלושתן יצאו מהחדר..
"התגעגעתי אלייך כל כך.. אני לא מאמין שנתתי לפחד להשתלט עליי.." מלמלתי באוזנה של שחף בזמן שחיבקתי אותה..
"איזה פחד?? אתה אמרת לי שאתה לא מוכן להיות אבא אז עזבתי.." היא אמרה ודמעה זלגה מעינייה..
"אני מצטער ששיקרתי.." אמרתי כמעט בלחש…
"על מה שיקרת??" היא שאלה אותי..
"אני הייתי מוכן להיות אבא, ורציתי להציע לך נישואים שלושה ימים אחרי שעזבתן, אבל אבא שלך הכריח אותי להיפרד ממך.. הוא אמר שהוא יהרוג את דארסי.. לא יכולתי לחשוב על זה שהבת שלי לא תחייה, אז ויתרתי על שתי הדברים החשובים לי ביותר בחיים.." אמרתי והדמעות זלגו גם מעיניי..
"עשית את הדבר הנכון.. כמו שאתה רואה הגורל הפגיש בניינו בסופו של דבר.. אנחנו נועדנו.." היא לחשה והצמדתי את שפתיי לשפתייה..
התנשקנו נשיקה סוערת במשך חמש דקות..
"אני אוהב אותך.. אני מבטיח שלעולם לא לעזוב אותך.." לחשתי באוזנה..
"גם אני אוהבת אותך האזה.. תמיד אהבתי ותמיד אוהב.. ואני מבטיחה לא להיעלם לך יותר.." היא אמרה..
אני אוהב שהיא קוראת לי האזה..
הקול המדהים שלה משגע אותי כל פעם מחדש..
"כתבתי עלייך שיר לאלבום החדש.." לחשתי לה…
"אני לא יכולה לחכות לשמוע אותו.." היא לחשה לי בחזרה והתנשקנו שוב..
התנתקנו ולקחתי את הבגדים שהיא הביאה לי והלכתי לחדר ההלבשה שלי..
התלבשתי וחזרתי לחדר האיפור שהיה עמוס באנשים, וכל הבנים חוץ מנייל שהיה עסוק בלהתחיל עם ליאור כבר ישבו בכיסאות המיוחדים והתחילו לסדר להם את השיער ולאפר אותם..
התיישבתי על אחד הכיסאות והמאפרת באה ואיפרה אותי..
חייכתי כשראיתי שדארסי מציקה לנייל בזמן שהוא מנסה להרשים את ליאור..
ליאור בדיוק הרימה אותה על הידיים ודארסי חיבקה אותה..
נזכרתי ביום שהלכתי עם ליאור ושחף לרופא, אחרי ששחף התחילה לחשוד שהיא בהריון..
היינו בני 15.. היינו טיפשים ומאוהבים..
שחף החליטה שהיא שומרת את דארסי..
משם ההריון רק סיבך אותנו יותר..
יצאתי מהמחשבות בלי אפילו לחשוב יותר מידיי, כי מישהו התחיל למשוך לי בשיער..
"נו באמת הארי תצא כבר מהבועה שלך!!! סוזן שעה אומרת לך לקום להרטיב את השיער!!!" זאיין צעק עליי מהכיסא שלידי..
קמתי והרטבתי את השיער, וחזרתי לשבת..
סוזן, מעצבת השיער של כולנו, יבשה אותו וניערה אותו טוב..
התלתלים שלי הסתדרו מעצמם כמו תמיד ומרחתי מעט קרם שישמור על שיער רך..
כולם סיימו להתארגן.. נתתי נשיקה לשחף ונשיקה לדארסי ונכנסתי עם הבנים לאולפן לראיון..
פרק 3:
*מנקודת מבטו של זאיין..*
התיישבנו על הספה והמראיין התחיל לשאול את ליאם שאלות על הפרידה הכואבת שלו מדניאל..
ליאם דיי סינן אותו וקיווה שהוא יעבור למישהו אחר..
הוא עבר אליי והתחיל לשאול אותי על פרי..
"אז איך אתה ופרי מצליחים להחזיק קשר כל כך יציב כשלשניכם אין כל כך הרבה זמן להיפגש??" הוא שאל..
"אני חושב שבגלל שהזמן שלנו ביחד הוא קצר והוא לא כל יום אז אנחנו מעריכים אותו יותר ומנצלים אותו יותר טוב.." עניתי..
"לואי אותו דבר לגביך ולגבי אלינור??" המראיין שאל את לואי..
"אממ האמת שלי יוצא לראות את אל קצת יותר ממה שזאיין רואה את פרי כי לפרי יש גם את ליטל מיקס, ולוח זמנים עמוס ואל עובדת רק כשהיא יכולה.." לואי ענה לו..
"הארי ונייל. מצאתם כבר את הspacial someone שלכם??" המראיין שאל את הארי ונייל..
"כן.." הארי אמר ונייל רק הנהנן וחייך..
"אם אני לא מחטט בפרטים אישיים מידיי, אני יכול לדעת מי הן??" המראיין שאל..
ליאור שהסתכלה על הראיון מהצד, לראות שהבגדים מצטלמים טוב הסמיקה, כנראה בגלל נייל..
"כן… ליאור את יכולה לבוא לפה??" נייל קרא לה..
היא נכנסה והתיישבה ליד נייל, כמו שהמראיין אמר לה לעשות..
"אז ליאור.. איך זה לצאת עם נייל מוואן דיירקשן??" המראיין שאל אותה…
"אממ אני עדיין לא יודעת.. כשנצא לדייט ראשון אוליי אני אדע.." היא אמרה וחייכה..
"אז עדיין לא יצאתם לדייט ראשון??" המראיין שאל ונייל נדנד בראשו..
"אבל אני כבר יודע שאני מאוהב…" נייל אמר וליאור התחילה להסמיק שוב..
"והארי??"המראיין שאל והארי סימן לאחד המפיקים לקרוא לשחף ודארסי..
שחף באה ועמדה מהצד, מחזיקה את דארסי..
הארי סימן לה להיכנס והיא התיישבה ביני לבינו..
"הארי יש איזה משהו שהסתרת מאיתנו??" המראיין שאל ועיניו נחו על דארסי..
"כן.. לפני שלוש וחצי שנים, אני ושחף היינו זוג.. היא נכנסה להריון.." הארי התחיל וידעתי שגם הצרות עם ההנהלה התחילו..
"אחרי שדארסי נולדה, היינו ביחד עוד קצת ואז היא עברה ללונדון, וניסתה להתחיל חיים חדשים עם אחותה ליאור (הוא הצביע על ליאור) ועם דארסי.. אתמול, היא באה לבית שלי ושל הבנים, כדי לעשות היכרות- בתור סטייליסטית.. היא אפילו לא ידעה שאני אהיה שם.. וככה הדרך שלנו הצטלבה מחדש ואני לא אתן לבת שלי ואהבה שלי חיי לעזוב אותי, לעולם.." הארי אמר ודארסי התיישבה בחיקו וחיבקה אותו חזק..
"וואו.. זה משהו שבחיים לא חשבתי שאני אגלה ראשון.." המראיין אמר..
"האמת, בחיים לא חשבנו שלליטל הארי יש ילדה.." ליאם אמר וטפח על שכמו של הארי..
"אוקיי אז נעבור לנושא אחר.. איך מתקדם האלבום החדש??" המראיין שאל..
"בינתיים יש עוד שיפורים לעשות אבל החומר באלבום הזה הוא הרבה יותר בוגר ומיוחד מהאלבום הקודם.." אמרתי..
"אז בואו נסכם את הראיון הזה ככה: 4/5 תפוסים לאחד יש ילדה.. האלבום החדש בתהליכים והוא יהיה קצת יותר בוגר.."אמר המראיין..
"כן.." ענינו חמישתינו ביחד..