ת'ור או אריאל – פרק 3

נק' מבט של ת'ור –

"ת'ור!" צעקה גדולה נשמעה, והקפיצה אותי במקום. "הא?" מלמלתי בעיניים חצי סגורות, והתרוממתי מהמיטה. "קום ולך להתלבש לפעילות הקיאקים, אתה עם כריסטיאן לא?" ליאם, אחת מהמדריכים שאל ואני פיהקתי. "לא, אני עם אריאל" הוספתי והוא הנהן בחשד. "עם אריאל? אתם בקושי מדברים" הוא אמר מופתע, והתקדם אל עבר היציאה מהבקתה. "כן, עם אריאל." עניתי חד וחלק. תמיד העדפתי את המדריך שיין על פניו. "אל תעשה משהו מפגר ת'ור, היא נערה טובה" הוא אמר שנייה לפני שיצא, וסגר את הדלת מאחוריו. גלגלתי עיניים והחלפתי לתוך מכנס בגד ים שחור, יחד עם גופיה לבנה משוחררת ויצאתי מהבקתה.
"בוקר טוב לכם! תסתדרו בבקשה בזוגות." ליאם אמר, ואני התקרבתי אל כריס וטייסון, ובדרך חיפשתי בעייני את אריאל. "ממתי לקלייר גדל התחת?" טייסון אמר והביט בישבנה. כריס צחקק ואני נאנחתי. הבחור צריך ריסון. "תפסיק להסתכל על הגוף שלהן" אמרתי כשראיתי שהוא בוחן כל בחורה ובחורה שעמדה בביקיני שלה ובמצוף שעל גופה.
"ואתה תעצור אותי?" הוא אמר והביט בי בזלזול. הסתכלתי עליו בעיניים קרות, נשבע שאם המדריכים לא היו פה הוא כבר היה על הרצפה, מתחנן שאני אפסיק לתת לו אגרופים בפרצוף.
"ת'ור" שמעתי קריאה של קול רך, הסתובבתי וראיתי את אריאל מתקדמת אליי מרחוק, לבושה בביקיני שחור ומצוף כתום על גופה. היא התקדמה אליי בחיוך והעיניים שלי נפתחו. "היי" אמרתי וחייכתי אליה, מנסה להתעלם מהגוף המושלם שלה.
"היי, אז.. מי ב – "
"היי, אני טייסון." הקול המעצבן שתמיד שנאתי נשמע. טייסון עמד מולה והושיט לה יד. "אמ.. אריאל" היא חייכה בביישנות ולחצה את ידו. "את יכולה לקרוא לי טיי" הוא קרץ ונישק את ידה.
"טוב קוראים לנו אז.. ביי" אמרתי במהירות ולקחתי את ידה של אריאל איתי, מתקדם לשיין שהעלה זוג לסירה, שהתחילו לחתור בנהר הגדול.
"היי ת'ור, חכה לתור שלך" הוא אמר וקרץ אליי בגיחוך, נהנה ממשחק המילים. "חה חה קורע, תקשיב" אמרתי במהירות והוא חייך, מסתכל עליי שאני אמשיך.

נק' מבט של אריאל –

"תן לנו לעלות עכשיו" שמעתי את ת'ור אומר למדריך שיין. "אתה יודע שאני לא יכול גם אם אני רוצה" הוא אמר והעלה עוד זוג על סירה. הבטתי אל עבר ידו, שעדיין אחזה בשלי. ת'ור נאנח, ואז לחש לעברו של שיין משהו, שלא הצלחתי לשמוע.
שיין הסתכל עליו, ואז עליי, והנהן לעברו. הרמתי גבה בסקרנות, ולפתע ת'ור שחרר את ידו ממני והוציא את הגופייה שלו. ואו. ניסיתי לא להסתכל עליו כשהרגשתי שהלב שלי דוהר.
שיין מסר לת'ור מצוף גוף ועצר את הזוג שבא לעלות הסירה, מפנה לנו את הדרך. ת'ור חייך אליי ותפס את ידי, עוזר לי להיכנס. הוא התיישב מקדימה וכל אחד מאיתנו תפס משוט, והתחלנו לחתור.
"איך..?" אמרתי בשקט מופתעת ששיין נתן לנו לעלות קודם. "אני ת'ור לסטר" הוא אמר כמובן מאליו והסתובב אליי בחיוך. "ואני אריאל" מלמלתי ושמעתי את צחוקו.
"אז אריאל.. אכפת לך אם נעשה עצירה קטנה בדרך?" הוא שאל לאחר שחתרנו כחמש דקות, ופנה לדרך אחרת. "מה אתה עושה?! " שאלתי בזמן שהוא עצר את הסירה ליד חלקת אדמה.
הוא רק חייך אליי והוציא את המצוף גוף שלו. קצב ליבי דהר מהר ומהר יותר, כשהוא התקרב אליי עדיין מחייך את אותו חיוך ממזרי. "אתה לא הולך לאנוס אותי נכון?" מלמלתי והוא צחק. "ברור שלא, למרות שאם גוף כמו שלך לא בטוח שאני אתאפק" ת'ור אמר וברגע זה ידעתי שפניי מתחילות להאדים.
"אז, מה עושים?" התעלמתי מדבריו, וצפיתי בו כשהוא מתיישב ליד עץ. "כלום, בואי" הוא אמר ומשך את ידי, מושיב אותי בחיקו. "אמ.." הרגשתי לא בנוח כשהפנים שלנו היו כל כך קרובות. הוא רק חייך כתגובה והניח את ראשי על כתפו, כשהוא עוטף אותי בידיו. לקחו לי כמה שניות, עד שחיבקתי אותו בחזרה והבטנו בנהר. "אריאל" הוא אמר לפתע לאחר כחמש דקות. "הא?" שאלתי והרמתי את ראשי אליו. "רוצה לבוא איתי למסיבה ביום שישי?" הוא שאל ואני הרמתי גבה. אף פעם לא הוזמנתי למסיבות שישי במחנה הקיץ שהם היו עושים בבקתת 'החטאים' – ככה כולם קוראים לה. היססתי, והעברתי את מבטי אל עבר הנהר שוב. "יהיה אוכל?" שאלתי לפתע, והוא צחק את אותו צחוק מוכר וחמוד. "כן, יהיה.. יותר שתייה אבל" הוא גיחך והרים כתפיים. "אז בסדר" עניתי לבסוף.

נק' מבט של ת'ור –
'PIECE OF CAKE' חשבתי לעצמי וחייכתי חיוך מרוצה.