שתיים זה תמיד ביחד-פרק 3:

nati5600 12/02/2014 1316 צפיות אין תגובות

הגעתי הביתה וכל הבית היה אור בכיוון המטבח, אז הלכתי לשם.

נקודת המבט של דניאל:
ניפחתי בלונים, ניפחתי וניפחתי עד שכבר לא היה לי אוויר ופתאום מישהו מאחור עצם לי את העיניים. "אהההההההההההההה!!!!!!" צרחתי את הצעקה של החיים שלי. הזיזו את הידיים וקלטתי את מתיו. "מטומטם.. הבהלת אותי!!!!" הלב שלי עדיין דפק. מתן צחק, ואמר: "מצטער אחות חחחחחחחחח…מה היה כל כך דחוף?"
הסתכלתי עליו במבט המום.

נקןדת המבט של מתן:
היא הסתכלה עליי במבט משונה כזה. ראיתי אותה עם הבלונים ואמרתי לעצמי וואלה מה היא עושה המשוגעת הזאת? היא חיכתה לתשובה וראתה שאני לא מבין מה היא רוצה מהחיים שלי והיא פשוט אמרה: "היום היום הולדת של אמא יא חרא ילד…תעזור, תעזור לי לנפח לפני שהיא תבוא".
סעמקקקקקק איך שכחתי מזה?!
יום הולדת לאישה הכי חשובה לי בחיים!!!! עזרתי לדני לסיים לנפח תבלונים, העוגה הייתה מוכנה כבר..כפרה על דני!! האופה הכי טובה!!! הדלקנו נרות, כיבינו את האורות בכל הבית והזמנו את כל החברות של אימא מהחוגים המוזרים האלה שהיא הולכת אליהם אנערף… כולם הגיעו והבית היה מפוצץ! הגיעו גם החברים של אבא מהצבא,
אחח כמה שאני מתגעגע אליו.
שמעתי את האוטו של אמא בחנייה. כולם היו עם המשרוקיות, השרשראות הצבעוניות והסרטים. הדלת נפתחה ואמא נכנסה… היא הדליקה את האור ודני לחשה 3…2…1 ו…. "מזלללללללל טובבבבבבבבבבבבבב" כול הקונפטי היה באוויר. אמא עמדה המומה. אני ודני קפצנו עליה ורק חיבקנו ונישקנו אותה. היא עמדה שם בוכה מהתרגשות, ואחכ התפנתה להגיד שלום לכל האנשים שהיו שם. אני ודני הסתכלנו מהצד ודני גם בכתה. "מה את רצינית…למה את בוכה?" אמרתי לה. "אויש מתיו, סתום כבר!" היא ענתה. "אתן הבנות, בחיים אני לא יבין אתכן… חחחחח בואי בואי.." חיבקתי אותה חזק.
היום הולדת של אמא נגמר ואחרי שכולם הלכו, אמא תפסה אותי ואת דני לשיחה בגינה. "אתם האור שלי, אתם אפיחו לא יודעים כמה אתם חשובים לי וכמה הפתעתם אותי היום.. באמת שלא יכולתי לבקש ילדים יותר מקסימים מכם!!" היא אמרה וחייכה. כפרה עליה כמה כיף לראות אותה מחייכת אחרי התקופה הקשה שעברנו.

נקודת המבט של דניאל:
בוקר חדשדשדש!! היום האחרון ללימודים, כןכן זהווווווו נגמר היום כיתה יא!!! קמתי בבוקר התארגנתי לביהס והלכתי ברגל עם מתיו לביצפר… בדרך ראינו את מאי,דנה, גלי, דור, אוראל ונוי. אמרנו להם שלום והמשכנו ללכת.
נכנסנו לכיתה ודנה צעקה: "חבריםםםםםםם…אללה היום בלילהההההההה הולכים להשתגעעעע!!!!" כולם ענו "כןןןןןןן", "הולך להיות אששש" ודברים כאלה…
הגיע הערב ו…


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך