שתיים זה תמיד ביחד-פרק 23:

באתי לפתוח את הדלת אבל אז הרגשתי יד מונחת על הכתף שלי. הסתובבתי אחורה… וכמובן מי זה היה? …. רז.
" מה אתה עושה משוגע, הבהלת אותי!! " צעקתי/לחשתי לו.
– " תגידי, מה זה ההודעות האלה? " התעלם ממה שאמרתי. עוד יש לו את האומץ להאשים אותי.
" אל תשחק לי אותה תמים עכשיו, אתה יודע בדיוק על מה אני מדברת! " אמרתי והסתובבתי לדלת.
– " אז זהו שאני לא יודע על מה את מדברת…" הוא אמר עצבני וסובב אותי שוב אחורה.
נאנחתי…הסתכלתי לו ישר בעיניים ואמרתי לו:
" תגיד, למה אתה עושה את זה? מה, באמת הייתי….
הרגשתי את הדמעות עולות לי, הרגשתי שבקושי אני מצליחה לסיים את המשפט.
עד כדי כך גרועה? "
הוא הסתכל עליי ואני עליו, וכן, הדמעות כבר החלו לרדת.
הוא התקרב אליי לאט וחיבק אותי בשתי ידיו. לא רציתי את זה. לא צריכה את הרחמים שלו.
לא נתתי לו לחבק אותי, ומיד השתחררתי ממנו. פתחתי את הדלת מהר בלי שהוא יעצור אותי, נכנסתי הביתה ונצמדתי את הדלת.
~רטט~
הוצאתי את האייפון מהכיס, ראיתי על הצג: ' ♥ברווזי♥ מחייג אלייך ' לא עניתי.
אחרי שנייה שוב רטט, הפעם הודעה ממנו.
' תעני לי, בבקשה תני לי להסביר לך דני… '
קראתי את ההודעה וזרקתי את האייפון רחוק ממני.
ירדתי לאט לאט למצב של ישיבה, הרכנתי ראש והבכי לא הפסיק.
כנראה שאני באמת לא מספיק טובה.

~ נקודת מבט של מתן ~
– " אחי, למזוג לך עוד אחת? " רון שאל אותי.
" שאני יסרב לך? מזוג מזוג… " אמרתי וצחקתי. לקחתי הכוס והורדתי אותה בשלוק. מילאתי לעצמי עוד כוס.
אחח' ינעל העולם! החופש הזה אש, חי את החיים הטובים!

~ נקודת מבט של ליהי ~
דנה דיברה איתי על המסיבה שהיא רוצה לארגן לאח שלה ביום חמישי, ייעצתי לה מה ללבוש וקבעתי ללכת איתה מחר לקניון לבחור עקבים תואמים.
מפה לשם, אני קולטת את מתן לא מפסיק לצחוק, הסתכלתי עליו וראיתי אותו מוזג לעצמו כוס ואחריה עוד כוס ועוד כוס ועוד כוס. אימאלה, מה יש לו זה?
אני לא יכולה לראות אנשים שותים ללא הפסקה, כאילו מה הקטע?
החלטתי ללכת אליו.
חזרתי לדנה: " שתי דקות אני באה.." אמרתי.
– " אין בעיה, אני גם קופצת לקיוסק וחוזרת " היא ענתה והתחלתי ללכת לכיוונו.
הוא פתח את הבקבוק שכמעט היה ריק ובא לסיים אותו בשלוק.
" אפ אפ אפ…. לא " אמרתי ולקחתי מהיד שלו את הבקבוק.
הוא הרים מבט והסתכל עליי.
– " נו בחייאת ליהי, תני לי לסיים את העבודה " הוא ניסה לקחת ממני תבקבוק.
" שום עבודה לא תסתיים פה " אמרתי ושברתי את הבקבוק על הרצפה.
הוא קם, והתקרב אליי.
– " חיים שלי, איך את דואגת לי…. " הוא חייך/צחק.
הלב שלי דפק, 'חיים שלי' … אפילו שהוא מסריח מאלכוהול אני מתה עליו.
אבל אני לא יכולה לתת לו את ההרגשה הזאתי.
התרחקתי ממנו קצת.
– " בואי בואי שבי קצת " הוא תפס לי את היד והתקדם קצת אל הספסל.
התעצבנתי.
" אתה חייב להתקלח. בוא נלך הביתה! " סיבבתי אותו אל הכיוון השני.
– " נתקלח ביחד? " הוא חייך חיוך ממזרי.
נמאס לי. מטומטם.
" אתה יודע מה, תעשה מה שאתה רוצה " השתחררתי מהאחיזה שלו והלכתי.
דנה חזרה.
" מה, קרה משהו? " היא שאלה. כנראה לפי הפרצוף שלי.
– " לא, כלום " אמרתי.
" אז יאלה, קצת שמח! בואי זזים… " היא אמרה.
" מה? לאן? " שאלתי תוך כדי שהיא גוררת אותי לרכב שלה.
" למסיבה של עמית, שכחת? " היא אמרה. … וואלה, שכחתי מזה בכלל.
טוב, מה כבר יכול לקרות…אולי המסיבה תשנה לי קצת את המצב רוח.
הגענו למסיבה, וכבר דנה השתלטה על הרחבת ריקודים.
" דיג'יי! שים mackelmore שנתעורר קצת! " היא צעקה לו.
צחקתי, אני מתה עליה!
הוא שם את השיר 'cant hold us' ורקדנו ביחד. וואי נהניתי כל כך.
שמעתי מישהו קורא בשמי. הקול היה מאוד מוכר לי…. מי זה?
הסתובבתי וחיפשתי מי קרא לי ואז ראיתי מי זה היה, מייקל!!!
הוא רץ אליי והרים אותי. חיבקתי אותו חזק.
– " יאו מייקל.. חתיך שלי!!!! " אמרתי לו כשהתנתקנו ובחנתי אותו מכף רגל עד ראש.
וואו. הוא כל כך גדל פתאום.
" ליהיייי מה קורה? מה את עושה פה? " הוא שאל.
– " ברוך ה', מצויין. מסיבה של חבר, אז באנו! " אמרתי וחייכתי.
" וואלה? גם אני מכיר את עמית! חבר טוב שלי. " הוא ענה.
איך אני שמחה לראות אותו. מייקל היה החבר הכי טוב שלי מילדות כשהייתי גרה בלונדון.
יש לו שרירים רציניים שאי אפשר לפספס,עיניים כחולות, שיער שטני והעיניים שלו, אוי …. הוא גבוה מאוד , והזכרתי כבר שיש לו עיניים מהממות?
אין, הוא היה החצי שהשלים אותי עד שעשינו עלייה לישראל.
– " מה, עברתם לגור פה ? " שאלתי אותו מרוב סקרנות.
" לא, הלוואי… רק באנו לראות קצת את הקיץ הישראלי מפה… אנחנו בינתיים גרות אצל הדודים שלנו. " הוא ענה.
– " גרים** " תיקנתי אותו. בלונדון, הוא שנא כשתיקנתי אותו באנגלית. ואיזה עולם קטן, הוא פה ואני מתקנת אותו בעברית.
הוא צחק. " כן, גרים " הוא אמר במבטא.
" איזה כיף שאתה פה! " חיבקתי אותו שוב.
הרקע, החל להתנגן השיר של פיטבול 'timber' והתחלתי לרקוד עם מייקל, הוא סיבב אותי והחזיק אותי. אין, הוא הורס אותי עם התנועות שלו, גבר אמיתי!

~נקודת המבט של מתן~
אחרי הישיבה בפארק, הגענו למסיבה של האח היקר, עמית.
ראיתי אותו בכניסה אז אמרתי לו שלום, אחר כך הלכתי עם רון לשבת לשתות משהו על הבר.
הסתכלתי על הרחבת ריקודים. זין! כמה כוסיות יש פה….
הייתה איזה אחת עם שורט לבן וחולצת ג'ינס, איזה רגליים… נודר היא הכי פצצה פה!
ככל שהתעמקתי בה יותר.. היא נראתה לי מוכרת, ואז קלטתי את הפנים שלה.
ליהי.
מה היא עושה עם הזין הזה? מה הוא רוקד איתה? בן זונה!!
הרגל התחילה לרעוד. העצבים התחילו לעלות. ככה היא רוצה? אין בעיה. גם אני יודע לשחק את המשחק הזה.
ראיתי את יובל עם חברות שלה, יושבות בצד.
הלכתי אליה.
" יוב, את יכולה לבוא שנייה? " לא נתתי לה זמן לענות וכבר שתינו היינו ביחד ברחבה. רוקדים.
הסתכלתי על ליהי. היא עשתה פרצוף של לא מבינה. היא קלטה אותי סוף סוף.
חזרתי ליובל, התקרבתי אליה לאט לאט ואז נישקתי אותה. אחרי שהתנתקנו היא חייכה אליי ונישקה אותי שוב.
הסתכלתי על ליהי. היא הסתכלה עליי ויכולתי לדעת מה עובר לה עכשיו בראש.
יובל חיבקה אותי מהצד, נתנה לי נשיקות קטנות בכתף.
– " מה קורה? " היא שאלה והסתכלה עליי. לא הזיז לי. היא כנראה שמה לב שאני לא מקשיב והסתכלה לאן שאני הסתכלתי, לליהי.
ליהי ניתקה את המבט שלה ממנו, לקחה את התיק שלה ויצאה בריצה מהמועדון.
מה עשיתי?!