משונה המשך לשקופה.

קמתי. הלכתי לארוחת הבוקר. הכיסא שלי לא היה שם. הצלחת שלי נעלמה. הקול היחיד ששמעתי היה
"ג'ייד לכי למיטה". באותו רגע פשוט בכיתי בשקט. והרגשתי שאני לא שייכת לכאן.
המשך יבוא…..