שקופה- פרק 10

נקודת מבט אור

נכנסתי הביתה ורצתי במעלה המדרגות. אבל הפעם, לא רצתי לחדרי, רצתי אל החדר של אדם. הדבר היחיד שרציתי לעשות הוא רק להסניף את בגדיו ואת חפציו, לשכב על מיטתו כאשר רגליי וידיי מתפרסות על מיטת המטר וחצי המיוחדת שלו. קפצתי על המיטה, ממשת את הפנטזיות שבמוחי. הושטתי את ידי לעבר השידה שהוצמדה למיטתו וגיששתי אחר הבקבוק הזהוב. הוא היה שם, כתמיד. זה היה האפטרשייב שלו. התזתי את החומר עם הריח החריף לכל עבר והנחתי לדמעותיי להתמזג עם המגע הקר של האפטרשייב כשנחת על גופי.
"אתה פה איתי אד." אמרתי לעצמי בלחש, ואת שאר היום כבר לא זכרתי, נרדמתי בחדרו.

***

נקודת מבט אדם

השוטר רחב הכתפיים אחז בידיי האזוקות באזיקי מתכת קרים שקול הרשרוש כשנשמע כשהתחככו הדהד ברחבי המסדרון הריק.
"אני לא אשם, זאת הייתה אי הבנה, אני רק-" התחלתי להגיד אך כמובן שהשוטר לא הניח לי לסיים את משפטי והתפרץ אליו בכעס.
"שקט, אית'ן הוא אחד מהשוטרים הטובים ביותר שלנו, המובחרים ביותר, חושיו חדים ביותר, וכשהוא אומר שאתה אנסת את אחותך…" הוא עצר לרגע וחיוך מרוצה נמרח על פניו, רציתי להכות אותו באותו רגע.
"אתה אנסת את אחותך." ברגע הזה לא יכולתי יותר. אור? בחיים לו, היא הכל בעולמי.
"שלא- תעז- לאמר- את – זה!" צעקתי בכעס והשתחררתי מאחיזתו. הכיתי אותו עם האזיקים, אך לקח לו פחות מחמש שניות עד שהצליח להשתלט עליי. הבטתי בו, מאפו זלג דם אדמדם שבהק לאור מנורת הניאון המהבהבת.
"תקשיב לי טוב…" הוא אמר בכעס ובחצי גיחוך. "אני נשבע שאני-" הוא היה רגע מלהכות אותי, אך למזלי בדיוק נכנס למסדרון, לפתע מאחת הדלתות, שוטר רזה, שלא כמו השוטר שאחז בידיי, עם פוני שחור שנפול על מצחו, זיהיתי אותו מיד.
"תעזוב אותו רובי." הוא אמר וסימן לשוטר עם ראשו ללכת. השוטר עשה כפקודתו וצעד לאחור, לאחר דקה או שתיים הוא כבר נעלם.
"עושה בעיות, אה אדמק'ה?" שאל וקרץ לעברי כאשר חיוך על פניו. הרגשתי איך הזעם מתפשט בגופי.
"תקשיב לי אית'ן, זה לא נגמר!" צעקתי אך הוא השתיק אותי עם סתירה חזקה. לרגע נשימתי נעצרה אך למזלי הצלחתי להסדיר אותה אחרי כמה שניות.
"שקט!" הוא צעק , עכשיו הוא כבר לא נראה משועשע בכלל. "אם מישהו ידע מה עשיתי יעיפו אותי מהמשטרה ואני אסתבך בצרות." הוא אמר ואגלי זעה בצבצו ממצחו.
"אתה לא משכנע אותי להיות בשקט, אתה יודע…" אמרתי, מגניב חצי חיוך והתכוננתי לצעקה נוספת, אך אית'ן קטע אותי מיד.
"וגם אתה תסתבך."