שפת הקסם 6
גריף ונפוליון עמדו ליד בית נפוליון, על ראש הגיבעה באמצע הלילה. הנוף בלילה היה מדהים פי עשרים יותר מביום. היער, ההרים, הכול נראה זוהר יתר מביום. בשמים לא היה אף ענן, ואפשר היה לראות כל כוכב וכוכב בברור. "לאיתראות, au revoir." אמר נפוליון. "דרך, צלחה."
"תודה, נפוליון, אני אף פעם לא אצליח להחזיר לך את החוב שלי." ובמילים אלה, גריף פנה לאחור וירד לכיוון היער. הכוכבים כבו תחת עלוות העצים, ומקור האור היחיד היה מהעששית של גריף. הוא התחיל לרעוד. למה, למען השם, הוא החליט לצאת מבית נפוליון דאפקה בלילה? הוא הרגיש בשהוא חייב. משהו משך אותו אל היער, והוא שיכנע את נפוליון שההוא חייב לצאת. "זה כמו שאתה חייב לפתוח קריירה צבאית, אני חייב ללכת ליער." אמר כמה דקות קודם. "אתה מכיר את ההרגשה שאתה חייב לעשות משהו? אני בטוח שאתה מכיר."
נפוליון הסתכל על אחת המחבתות בעינין רב, כאילו הוא מנסה להחליט עם איזה הכי מתאים לדפוק על ראשו ראשו של גריף. "לא, אני לא מכיר את אארגשה אזאתי." אמר לבסוף.
"אז למה אתה רוצה לפתוח בקריירה צבאית?"
"כי אני חייב." השיב נפוליון.
"אז אתה כן מכיר את ההרגשה." אם כול הכבוד לכל הניסיונות שיכנוע, גריף הצטער שהוא יצא מבית נפוליון. היער היה חשוך, קר, ומפחיד, ושם היה נעים, חם, ומרגיע.
קראק, קול זרד נשבר הבהיל את גריף והוציא אותו ממחשבותיו. הוא הסתובב באיטיות… ולא ראה כלום. זה היה רק הדימיון שלו. הוא התנשף בהקלה, והתחיל ללכת. ואז, הוא התחיל לשמוע צעדים, של כמה אנשים. הם רק הלכו והתקרבו, ועם כול צעד שלהם, הוא הרגיש יותר קפוא. "זהו זה, אני חוזר לנפוליון, גם אם הוא יגיד שאני פחדן." לחש לעצמו.
"אתה לא הולך לשום מקום." אמר קול צרוד
תגובות (14)
אהבתי מאד מאד מאד כתיבה רהוטה ונפלאה המשך מידייייייייייייי ממני באהבה בקי ♥♥♥
בגלל שאני לא רוצה למלא אצל עדי עוד תגובות, אני פשוט חייב להגיב לתגובה שלך. אתה יודע מה? יופי לך, אם אתה אוהב שיורקים לך בפנים וצוחקים עליך, שב על עלי הדפנה. אני לא אהבתי שעשו לי את זה אז עשיתי מעשה, וזה הצליח לי. תתפלא, זה אפשרי.
תקרא לי מפונק כמה שבא לך, אתה לא זה שפגע בי, ואתה לא תפגע בי אז תמשיך, לא אכפת לי, מלא את הסיפורים שלי וכתוב כמה מפונק אני.
אני משום מה זיהיתי נימת קנאה בתגובות שלך, תקן אותי אם אני טועה, כמובן.
גם אני לא אוהב כשיורקקים לי בפרצוף, וכמו ששמת לב, גם אני לא יכול לשבת בשקת כשעושים לי את זה. אני לא מנסה לפגוע בך אני מנסה להגן על הכבוד שלי. יש לי הרבה כבוד כי אני לא יורק לאף אחד בפנים, למרות שאני לא יכול לשבת בשקט כשעושים לי את זה. אז תשמור גם אה על הכבוד שלך, ותשתוק. אני לא פוגע בך ולא מנסה, זה אתה שפוגע בי.
אני אסביר לך את זה ככה: משהו [אני] שמתווכח על משהי אחרת [עדי] ואז מנסה לדבר איתה בהיגיון והיא צועקת עליו שהוא צבוע, והוא אפילו לא מבין למה ולמען האמת הוא רואה סיבות למה היא צבועה. הוא פונה אליה בתגובה והיא עונה לו משהו מאוד לא נחמד ואז משהו אחר מחליט להתערב ולקרוא לך מפונק. מה הקשר בדיוק למפונק? אפשר להבין?
פשוט מאוד. המריבה בינך לבין עדי הייתה שלכם ומותר לך לכעוס עליה כמה שאתה רוצה.
אבל כשאפריל התערבה, עם כל הכבוד לליסה, באת וכתבת תגובה לא פחות מעליבה משל עדי. איך שבאת לאפריל עם התגובה הזאת, אחרי שהתעצבנת על עדי אחרי תגובה דומה. אף אחד לא ביקש סליחה חוץ מקרן המצוינת, והכבוד שלי נפגע. אני לא יכולתי לשבת בשקט, וקראתי לכם מפונקים. כולם רק מעליבים את כולם בלי שום קשר בלי שעשו לכם כלום. אפריל עשת לך משהו? אני עשיתי משהו לאיוון?
יש לכם חיים מצוינים אז למה אתם נעלבים ממשהו שלא כוון אליכם? תיהנו מהחיים. יש לכם אחלה חיים ואתם עסוקים בלהיעלב. יש אנשים עם חיים פי 20 יותר גרועים. ואתם תוקפים אחרים. אז כן, אני קורא לכם מפונקים מפונקים.
אני לא יודעת מה אתכם אבל אני דורשת המשך דחוף
חח אוהבת ויקוששש
אפריל אפילו לא יודעת מה קרה והיא כותבת לי שאני לא בסדר. יש לי חברים לעט שמשוכנעים שישראלים הם אנשים רעים ורוצחים ואחד מהם סיפר לי שבמשפחה שלו יש אחד שטס לישראל כל פעם כדי לצעוק על אנשים. אומנם אפריל לא עושה דברים מגעילים כאלו, אבל זה פחות או יותר אותו דבר. להתערב בלי לדעת את האמת. היא ראתה הרבה תגובות והחליטה "לנסות" להשקיט את כולם אפילו שזה יותר כמו לירות לאוויר מאשר באמת להרגיע. אני לא נעלבתי מאף אחד, לא נפגעתי מאף אחד מלבד עדי, ואולי זה בגלל שאת האחרים אני לא מכיר, ואדם שאני לא מכיר פשוט לא מסוגל לפגוע בי. כשכתבתי "אני נפגע מליסה בדרך קבע" זה היה סרקזם, אני כבר אומר, כדי שלא תצטט אותי.
טוב, אני מצטער אם הכבוד שלך נפגע אחי. מקווה שתסולח
אני סולח, ואתה יודע משהו? אתה יודע להתווכח, אז אל תקרא לעצמך לא חכם. שמעת פעם על דיבייט?
נראה לי שמכל השיחה שלכם אפשר לעשות סיפור….
זה שאני יודע להתווכח לא אומר שאני חכם. להפח, חכמה יותר גדולה זה לדעת לעשות שלום. מי זה דיבייט?
יואו! חפרתם!!!!!!!
דיבייט זאת אומנות הוויכוח, לדוגמא, יש שניים, כל אחד מקבל עמדה ואז הם מתווכחים כדי לשכנע את הקהל בדעה שלהם.
התפרצתי לדלת פתוחה ☺☺☺☺☺ סליחה אם הפרעתי לדו שיח שלכם אור ובופאלו אבל בואו נתמקד בעקר נכתוב סיפורים נמתין שיאשרו אותם ובא לציון הגואל זו מטרתו של האתר לאפשר לכולנו להתבטא האם אני צודקת ???..?
ערב טוב ממני בקי