שעות הדמדומים פרק 4(מוקדש לאוהבות וואן דיירקשן)

דם כאב וקור, שלושה דברים שהרגשתי ברגע שבו התעוררתי.
"אווץ' הראש" אמרתי
"לא רק לך כואב" אמר קול "כריסטיאן" הושיט ידו
"ליליאן, או ליליאן המלאכית כמו שרזיאל קורא לי" לחצתי ידו
"את המלאכית? המלאכית הקדושה!" צרח כמעט והפך זוהר
ובשניה הזו ראיתי הכל! מערימת האיברים הקטועים והזוהרים עד לעכבר שנכנס לחור.
לפתע משום מקום קם כריסטיאן ונישק אותי על שפתי , הופתעתי ונדחקתי לקיר.
ניגבתי את שפתי "סליחה" לחשתי
"זאת אשמתי" אמר והניד את ראשו.
לקחתי את ידו ונשקתי לפיו בתשוקה.
היינו מחובקים זמן מה, פתאום נטלי(הרשעית אם אתם לא זוכרים)
נכנסה ואמרה "כמה חמוד" הצליפה בשוט שלה ביננו
שפשפתי את ידי הדואבת " מה יש לך כלבה?" צרחתי
"שתקי" הצליפה שנית על פני.
כריסטיאן קם ממשכבו והפיל אותה ארצה "ברחי ליליאן"
"אני לא הולכת בלעדיך!"
כריסטיאן נתן לנטלי מכה והיא כנראה התעלפה, "בואי"
ברוב הדרך הלכנו ואז התעופפנו.
פתאום צצו לנו כמה………………..
לא תמותו מעצירה כאן נכון???