שנת האושר – פרק א’: אושר =קמפיין טוב.

הועלה לאתר ‘סיפורים’ (tale.co.il), תחת שם־העט ‘zismanta’.
כל אתר אחר שמציג תוכן זה – עושה זאת ללא הסכמת הכותבת!

"אבל אדוני אי אפשר לגרום לכל האנשים להיות מאושרים בו זמנית!" פסק גיל.
"אני חושב שאפשר, גיל. קצת אופטימיות" מזכיר הממשלה חייך חיוך זאבי.
"אולי ממורמרים בו זמנית אבל מאושרים בשום פנים ואופן לא" דבורה, שרת הבריאות, סיננה בארסיות.
"אמממ לא חושב שאפשר לגרום לכל האנשים במדינה להתמרמר בו זמנית" גיל התווכח "אתם שוכחים את כל אלו שחיים על אדים של אהבה ושלום עולמי ושום גזירה או רעה לא משפיעה עליהם. גיסי הוא כזה".
"אהבה ושלום עולמי אההה? אני מבטיח לך שגיסך זיין מחצית מקהילת האימהות האורגאניות וכל האדים באוויר שהוא נושם זה מיץ אהבה וגראס".
"אתה סתם מכפיש ואין לך מושג ירוק מה מניע אנשים" גיל התגונן עכשיו.
"תתפלא בירוק דווקא יש לי מושג, נראה לי שזו הסיבה שאדוני הזמין אותי, לא?" המזכיר התמתח במקום ישיבתו "ולגבי מה מניע אנשים או את העולם הזה, כנראה לא יצאת מהמשרד שלך בשלושים השנים האחרונות".
"בנים די" צעק ראש הממשלה על הנוכחים בחדר והתרומם ממקום מושבו.
"לא קראתי לכם כדי להתווכח על מה עושה הגיס של גיל בזמנו הפנוי" הוא הפנה מבט תוכחה למזכיר הממשלה "אני רוצה להכריז על שנת 2025 שנת האושר הארצית".
יושבי החדר נעצו זה בזה מבטים, תחילה היו אלו מבטי פליאה אבל תוך זמן קצר הם התחלפו במבטי חמלה.
"אתה מתכוון לסמם את כולם אדוני?" דבורה מלמלה לעצמה.
"למען האמת כן, אם במשרדך יזיזו את התחת שלהם ויתחילו לעבוד כמצופה מהם" ראש הממשלה ענה באופן חד ונחרץ.
"אני רוצה להבין אתה רוצה שאנחנו במשרד הבריאות נמצא לך סם שיגרום לכולם להסתובב מאושרים?" דבורה הישירה מבט ומבלי להתבלבל הוסיפה "אתה לא נורמלי, זה לא חוקי".
"אז מה את מציעה שנושיב את כל האזרחים בסדנת כתיבה, או על ספת הפסיכולוג?" גיל שאל בענייניות.
"אני מציע קואוצ'ר, זה הטרנד היום" המזכיר הוסיף בגיחוך.
"תצחקו לכם, אבל זה עובד" גיל נעלב.
"אין בעיה אני כבר מזמין חמש מאות אלף ערכות קלפים. נקבץ את כולם במעגלים, נבקש מהם לבחור קלף ולהגיד מה הם מרגישים" המזכיר הסתובב סביב החדר.
"אתם לא מבינים את גודל השעה" ראש הממשלה דפק על השולחן " זה עניין קיומי, אנחנו על סף מלחמת אזרחים".
"אתה לא קצת מגזים אדוני" היועץ המשפטי התערב.
"אני מגזים?" הרה"מ האדים " אתה רואה מה קורה ברחובות, אתה שומע חדשות, אתה רואה את האנשים ואתה חושב שאני מגזים?".
"כן" היועץ המשפטי ענה קצרות.
"אני חולק עליך ואני רוצה את כולם מאושרים, נמאס לי מכל הכעס, זדון והמסכנות שעוטפים את המדינה ומאיימים לחנוק אותה".
"אוקי אוקי " גיל החליט לתפוס יוזמה ולהוביל את המהלכים הבאים " מכיוון שאין לנו רעיון מגובש אולי כדאי לצאת בהכרזה: שנת 2025 היא שנת האושר".
"נעשה קמפיין מעולה" המשיך אותו מזכיר הממשלה.
"ונראה לאן זה יזרום" אמרה דבורה.
"בתוכניות הבוקר ידברו על אושר" גיל המשיך.
"…וגם יעלו רעיונות" המזכיר הנהן בהבנה.
"נוכל לקחת את כל השלל ולהרכיב את התוכנית שלנו" גיל סיים כמנצח.
היה רגע של שקט בחדר. גם זו יכולה להיות תוכנית, כשאין משהו טוב יותר.
"…או שתוציאו את האצבע מהתחת ותחשבו על רעיון של ממש" הרה"מ לא היה מרוצה אבל גם הוא הבין שאין לו כרגע תוכנית טובה יותר מלבד סימום המוני דרך מי השתיה או משהו כזה..