שנות ה- 60|הגרסה הכתובה|פרק 1 (דני הוליווד)

"דני הוליווד במילה אחת…? עכשיו התקלת אותי…" אמר המרואיין לדניאלה
"הוא ידע מה הוא עושה, מהרגע הראשון שראיתי אותו אמרתי – זהו!"
אמרה קשישה שגם אותה ראיינה דניאלה
"הכי טבעי, הכי לא מזיע והכי לא מתאמץ. אבל עדיין סטאר ענק."
אמר מרואיין אחר
"הוא היה טוב.. ונקי. נשמתו היא טובה." אמרה מרואיינת אחרת
"ועוד בשנות השישים? לפני צביקה פיק, לפני שלמה ארצי, אהה..
אריק איינשטיין היה כזה…" אמר המרואיין הראשון ועשה סימן של קטן
"אבל דני הוליווד? הוא פשוט שיגע את כל ישראל! נשים נפלו ממנו!
אגב – גם לא רק נשים… אני הייתי אז קטן, הייתי בן 7 והייתי הרוס עליו…"
אמר וצחק אותו מרואיין
על המסך הגדול נשמע שיר של דני הוליווד ביחד עם חברי הלהקה בשחור – לבן…
"לפני שהקולנוע הפך לאומנות, הלכנו אליו לחלום…"
נשמע השיר
'זה דני הוליווד, תל אביב אוגוסט שנת 1968.' אמרה דניאלה בסרט הדקומנטרי שהכינה.
'כמו שאתם רואים גם אחרי 40 שנה נשים עדיין נופלות כשהן רואות אותו,
ובאולם הקולנוע הזה – האולם שלא היה קיים אז… יושבים כל כך הרבה אנשים כדי לראות
את הסרט על דני הוליווד.'
השיר המשיך להתנגן כשהמצלמה עשתה זום על איה באום.
'וזו איה באום, אחותו היפה של בוקי באום. היא ודני עמדו להתחתן,
עד הלילה הנורא ההוא. הלילה ששינה הכל.'
דניאלה לווין עוד לא הייתה קיימת בשנים הללו, אבל היא כן אוהבת אותו ועשתה עליו סרט.
עופר הוא החבר שלה, הוא לא ממש אוהב את דני הוליווד…
אבל הוא אוהב אותי כבר כמעט שנתיים!
מיה כץ היא החברה הכי טובה של דניאלה. היא כבר לא צריכה שיכירו לה אף אחד –
לא מאז שהיא הכוכבת של ה- טנלובלה מס' אחת ברשת הטלוויזיה!
נועה היא החברה הכי טובה של שתינו.
קרוב לסיום הסרט הופיע כותרת על תמונה של דני והחברים מנגנים:
"אגדת דני".
לאחר מכן הופיעו מגזינים שפורסמו בקשר לדני הוליווד, לדוגמה:
"הסטאר הגדול" עם תמונה של דני
"אהבת נעורים"
"מי רצה במותו?"
"ימים של קולנוע" מגזין שלם על דני הוליווד שפורסם בשנות ה-70
"דני הוליווד – האיש שאהב יותר מידי"
דניאלה נצפתה על הסרט כשהיא יורדת ממדרגות:
"קשה להאמין אבל בסוף שנות ה-60 זאת הייתה ה-דירה שכל הבחורות בתל אביב
היו רוצות להיכנס אליה!
היום זה גן אירועים יוקרתי… אבל אז באוגוסט של 1968', זאת הייתה דירת החלומות
של הזמר האגדי דני הוליווד!
דני הוליווד עוד ממשיך לתחזק מעריצות ביפן, בישראל ובעוד הרבה מדינות…
למה כל זה נגמר בלילה אחד שבו הפך לאגדה?"
לפתע מוזיקה דרמטית החלה לזרום בסרט עם מגזין עם תמונתו של דני:
"האם דני איבד את עצמו?"
'סבא שלי הוא סבא חיים' הסבירה דניאלה
'הוא מתרגש… אבל לא בגלל שהנכדה שלו עשתה סרט, הוא מתרגש בגלל שהוא ה-איש
שעשה את דני הוליווד! האמרגן שלו.
סרטונים בשחור לבן של דני הוליווד והחברים נראו על המסך, הם הותירו דמעה ביידי
עשרות האנשים שיושבים עכשיו באולם ורואים את הסרט.
"אני לא רוצה לדבר על זה דניאלה!"
נראה סרטון צבעוני שצולם לא מזמן בו דניאלה שואלת את סבא שלה, חיים, שאלה.
כמובן שהיא קשורה לדני הוליווד.
שניהם התיישבו על הספה בביתו של חיים.
"אז אולי פשוט תלך לשם סבא?" שאלה דניאלה כשהתכוונה לביתו של דני, שכיום אולם אירועים
"תעמוד בזה?" היא שאלה
חיים נראה מתלבט קצת וקם. כשלפתע צץ סרטון חדש,
בו רואים את דניאלה וחיים נכנסים לתוך אולם האירועים היוקרתי – ביתו של דני.
חיים הוריד את כובעו ונראה מתפלא, הוא התנשף קצת ואמר בכעס קטן
"ממש לא להאמין… מה הם עשו למקום הזה? איכס, להקיא!"
שניהם הסתובבו קצת במקום כשדניאלה התחילה לשאול שאלות
"אתה בעצם מצאת אותו, נכון סבא?"
חיים הירהר קצת אם לענות על השאלה או לא לענות על שום דבר
"כאן הייתה הספה הגדולה והיוקרתית שלו… הוא היה נראה יפה באותו היום כמו ביום
שבו מצאתי אותו."
לפתע נראו תמונות של עיתונים שפורסמו כמה ימים לאחר הלילה הנורא של דני הוליווד.
"סופו של דני"
"גופתו של דני אליל הנעורים נמצאה בביתו"
ועוד מס' עיתונים דומים…
הסרטון הוחזר לאולם האירועים
"אומרים… אומרים שאתה זה שבאמת יודע מה קרה לו…"
אמרה דניאלה
"למה הוא עשה את זה סבא? להתאבד ככה… יום לפני החתונה שלו" היא המשיכה
חיים שוב הרהר אם לדבר, ולבסוף הוא החליט להוציא טיפה קטנה של מידע גדול
"הוא… הוא לא התאבד." הוא הצהיר
"די נו סבא…" דניאלה לא האמינה לו
"הוא לא, אני אומר לך!"
"אבל לא היו לו אויבים הרי…" היא הסבירה
"טוב אני הולך מפה!"
לחיים היה קשה לדבר. גם בשבילו זה היה אירוע טרגי, הוא ראה את הכל והיה ביום הנוראי
של דני – יום חתונתו עם איה.
"סבא בבקשה! כבר 40 שנה אומרים שהוא השאיר לך מכתב, אתה יודע משהו על המכתב הזה?"
שאלה דניאלה בעוד היא מנסה לעצור את חיים מלעזוב
חיים הסתובב
"הוא לא השאיר שום מכתב." אמר והסתובב שוב ליציאה
דניאלה הסתובבה גם כן למצלמה שצילמה אותה
"באתי לעשות את הסרט הזה כי רציתי תשובות, רציתי לדעת את כל האמת.
רציתי לדעת למה בתקופה הכי מדהימה בחיים שלו… הוא פשוט סיים את חיו."
מסך שחור הופיע עם המילה – 'סוף'.
הקהל מחא כפיים בחוזקה וחבריה של דניאלה: מיה נועה ועופר חיבקו אותה
"אני רואה שאין עיין יבשה בעולם הזה…" אמר אדם שעלה על הבמה ודיבר במיקרופון,
כנראה אדם שעזר לדניאלה בסרט
"לפני שאני משחרר את כולכם – אני שמח להזמין את היוצרת המוכשרת: דניאלה לווין!"
הוא הסתכל לכל הכיוונים ובסוף הסתכל אל דניאלה
דניאלה עלתה על הבמה והתחילה לספר לאחר שהקהל מחא לה כפיים
"טוב, אה.. קודם כל אני שמחה מאוד שכולכם באתם…
זה הסרט הראשון שלי… והוא חשוב לי לא רק בגלל שכמו עוד הרבה אנשים באולם פה
אני מעריצה את דני הוליווד, עוד מגיל 4 בערך…"
היא צחקה קצת והקהל איתה
"אלא גם בגלל סבא שלי- האיש גילה אותו!"
"סבא," היא הסתכלה לכיוון מושבו באולם
"הסרט הזה הוא בשבילך."
הקהל מחא כפיים בחוזקה
"אני רוצה להגיד תודה ענקית ליס, מי שעזרו לי לעשות את הסרט,
לרון, למיכל ועוד הרבה אנשים.. זה לא קל לעבוד עם במאית מתחילה, אני יודעת,
אני… קצת שיגעתי אותם…" היא העלתה חיוך על פניה
"אבל בעיקר אני רוצה להגיד תודה לבן אחד שמאוד יקר וחשוב לי באופן אישי…"
עופר, החבר של דניאלה, העלה חיוך על פניו.
הוא כמובן חשב שדניאלה מדברת עליו
"גבר מדהים שבלעדיו בחיים לא הייתי עושה את הסרט הזה!"
מיה שישבה ליד עופר טפחה על הכתפיו, היא כמובן גם חשבה שמדובר בו.
"הנוכחות שלו ליוותה אותי בכל שנייה בעודה ו…" המשיכה דניאלה
"הסרט הזה הוא שלו לפחות כמו שהוא שלי."
"דני הוליווד כמובן!" הריעה דניאלה כשהקהל מחא לה כפיים
עופר כבר הוריד את החיוך מפניו ונראה קצת כועס.
הקהל המשיך למחוא כפיים ובחוזקה. דניאלה הסתכלה על כל הקהל וצחקה משמחה.
גם נועה מחאה כפיים, אבל היה לה פרצוף שניסה לנחם את עופר…
עופר פשוט קם מהמושב והלך
"תוד…" דניאלה ניסתה להגיד כשראתה את עופר יוצא מהאולם

עופר נראה שוטף את פניו בשירותים כשהוא מסתכל על פוסטר של דני הוליווד.
"תראה את המבט הזה…"
הוא הסתכל בכעס על הפוסטר של דני ודיבר לעצמו

דניאלה הייתה מחוץ לשירותים כשהיא וכל הקהל יצאו מין האולם.
אחרי ההקרנה החגיגית כולם נכנסו לאולם אחר בו היה כיבוד, שתייה וכמובן כתבי חדשות
שראיינו את דניאלה.
"האמת שאני די ממהרת…" היא הסבירה לכתבת כשהתכוונה לעופר
כמה דקות לפני הכתבת שראיינה אותה היא ניסתה לברר איפה עופר,
כשכל אחד אמר לה מילה ברורה "לא".
"רגע, רק כמה שאלות…"
דניאלה הבינה שהיא חייבת להישאר
"אוקי.."
"שלום דניאלה, האם את חושבת שאם דני הוליווד היה חי הוא היה לוקח מקום ראשון בכוכב נולד?"
היא צחקה
"ברור שכן… אבל אני חושבת שלא היו מקבלים אותו."
"למה?" הופתעה הכתבת
"הוא יותר טוב מכוכב נולד…" שניהם צחקו
"טוב תיראי אני ממש ממהרת…" היא הסבירה
לפתע נועה הגיעה וחיבקה את דניאלה
"מאמי.. את כ ו כ ב ת !"
ואיתה גם מאיה הגיעה וחיבקה את דניאלה
"איתנו נמצאת גם מאיה כץ, הכוכבת הגדולה של הטלוויזיה!"
אמרה הכתבת
"מה שלומך מאיה?"
"בסדר, תודה!" היא הגיבה בשמחה כאשר היא מסתכלת על המצלמה
"טוב הנה יש לך כוכבת אמיתית! אני צריכה ללכת…" אמרה דניאלה
דניאלה נכנסה לשירותים כשמצאה את עופר
"אה.. הנה אתה.. מה, מה קורה?" היא שאלה
" הכל מעולה. הכל פשוט סבבה." כמובן שהוא דיבר בציניות
"מה.. זה בגלל מה שאמרתי?"
"לא, זה בגלל מה שלא אמרת."
דניאלה הסמיקה קצת והסתכלה למטה, לאחר מכן שוב הסתכלה על עופר
"אני לא ידעתי שזה כל כך חשוב לך…"
"לא, זה לא ביג דיל."
"לא ביג דיל.."
דניאלה נראתה קצת שמחה והתקרבה אל עופר. היא שמה עליו את היד כשלפתע הוא העיף אותה
"לא ביג דיל, לא ביג דיל כששנה שלמה כל מה שעובר לך בראש זה דני הוליווד!"
"הוא מת, הגיע הזמן שתפעילי את השכל."
לפתע הגיעו מיה ונועה כשהם צוחקות
"קבלו…" נועה ניסתה להגיד כשלפתע דניאלה התערבה
"נועה לא עכשיו."
"טוב אה.. מה קורה, זזים?" שאלה מאיה
דניאלה ועופר הסתכלו אחד על השני
"מ 1- 10 עד כמה את צריכה אותי במסיבת רווקות?"
נועה הסתכלה במבט מוזר על דניאלה והרהרה