שמלה וסניקרס- פרק 4

״לוסי תתעוררי!״ צעקתי בקול נואש. ״לוסי בבקשה קומי.״ דמעות החלו למלא את פניי. הילדה הזאת, שאף אחד לא יודע פרט על עברה, אף אחד לא יודע מה קרה, מה ההורים שלה עשו לה? לא משנה מה, בגללם לוסי עושה סמים.
עיניה החלו להיפקח וחיוך קטן התפרס על פניי.
״לוסי… בואי מתוקה חוזרים הביתה״ אמרתי בקול חנוק. אני יודע שאני אמור לכעוס עליה, אבל זה לא אשמתה. לוסי היתה חלשה מדי מכדי לקום בעצמה אז סחבתי אותה עד למכונית,ונסעתי הביתה. כשהגענו שמתי אותה על הספה וכיסיתי בשמיכה, השקית עדיין היתה בידה.
הושטתי את היד לקחת אותה אבל רגע לפני שנגעתי בה,לוסי מחצה את ידה ומילמלה ״לא..״ בקול צרוד. זה המילה הראשונה שהוצאתי ממנה, אולי אפילו המילה הראשונה שיצאה מפיה בשנים האחרונות! אבל זה כבר לא משנה עכשיו, הייתי חייב לקחת ממנה את השקית ולא ידעתי איך, אז התקשרתי לליה.
״הלו?״ ליה אמרה בקול עייף, השעה הייתה אחת בלילה.
״היי ליה סליחה על השעה, אבל אני חייב את העזרה שלך.״ אמרתי
״בטח, מה קרה?״ היא שאלה בקול ערני יותר. כנראה הלחצתי אותה.
״זאת לוסי.. אני חושב שהיא עשתה סמים״ אמרתי בטון מודאג. דמעות החלו למלא את פניי שוב, כשאני חושב מה הילדה הזאת בטח עברה.
״אני באה.״ ליה אמרה וניתקה את השיחה.
עוד לא עברה חצי שעה מסיום השיחה וליה הגיעה. כל כך שמחתי ליראות אותה.
״היי ליה״ אמרתי וחיבקתי אותה חזק ככל האפשר. הייתי צריך את החיבוק הזה.
״ היי מיק… אתה חונק אותי״ היא אמרה בקול חנוק. שיחררתי את החיבוק.
״זאת לוסי? היא יפיפייה.״ ליה אמרה כשמבטה מופנה ללוסי.
ליה התקרבה וניסתה לקחת את השקית מלוסי, אך היא לא הצליחה ולוסי התעוררה בבהלה.
״לוסי בבקשה תני לי את השקית״ ליה אמרה . לוסי רצה לחדרה ונעלה את הדלת. אני לא מאמין שנתתי לה מפתח, איזה מטומטם אני. רק הסתכלתי מהצד על ליה מנסה לקחת מלוסי את השקית. אני מודה, זה היה די משעשע. ״טוב אתה מתכוון להמשיך לעמוד שם או לבוא לעזור לי?!״ ליה אמרה בעצבים וקטעה את מחשבותי. הלכתי לדלת חדרה של לוסי ודפקתי.
״לוסי אני לא ייקח לך את השקית.״ צעקתי, נכנעתי והחלטתי להשאיר את השקית אצלה. ״תחביאי אותה בחדר ותצאי, אני רק רוצה לדבר.״ המשכתי. כעבור חמש דקות דלת חדרה נפתחה ולוסי יצאה. כולנו התיישבנו בסלון ובאותו רגע חשבתי איזה טיפש אני, היא לא מדברת.
אך פתאום קולה נשמע בפעם הראשונה ״זה לא סמים״ קולה היה רך ונעים באוזן.
״אז מה זה אם לא סמים?״ ליה שאלה בסקרנות. ״א… אני לא יכולה להגיד״ לוסי אמרה. ומיד פרצה בבכי.