שמי מרי ואני מכשפה פרק רביעי

נכנסתי אל תוך הכירכרה
ונעצרתי במדרגה האחרונה שלה
"אימא, נראה לי שטעיתי בכירכרה"
אמרתי לאליינה, היא לא אימי האמיתית
אך ידעתי כי הנער שישב בכירכרה אינו צריך
לדעת זו "לא טעית זו הכירכרה הנכונה
תיכנסי ואני אסביר לך מיהו הג'נטלמן"
אמר אליי אליינה ואני ניכנסתי אל תוך הכירכרה
והתיישבתי מול הנער "מריה, הכירי את
כריסטופר ריסיליה, אחיך מנישואי לאביו"
אמרה לי "נעים להכיר אותך" אמרתי לו
והושטתי אליו את ידי עטויית הכפפה
"מה שתגידי" אמר ולא העיף אליי מבט
"אני אמורה לישון תחת אותה קורת גג
עם פרא אדם זה?" הפנתי את השאלה אל
"אם את לא מרוצה את יכולה למצוא
דרך אחרת לברוח מהמוות שלך"
אמר אליי"איני בורחת מהמוות" אמרתי לו
ואף שריר בפני לא זז "למה?" שאל אותי
"מכוון שבריחה מהמוות היא בעצם רדיפה אחריו"
אמרתי לו"את יודעת אם תחשבי יותר מידי
עוד יערפו את ראשך הקטן והיפה"
אמר לי "אני לא צריכה לחשוש ממה שאנשים
יחשבו עליי מכוון שהם אינם חושבים רבות"
אמרתי לו בתגובה אך לא הסתכלתי אליו
אלה הסתכלתי מחוץ לחלון"ולמה את מכתכוונת בכך?"
שאל אותי"אני מתכוונת שכול מה שאני צריכה לעשות
זה להיראות אנאלפבטית ואנשים אפילו לא יעצרו לחשוב
שאני עובדת עליהם" אמרתי לו "אז מה שאת אומרת
בעצם זה שכול מה שאני צריך לעשות זה להגיד
שאת מכשפה ואיש לא יחשוב אחרת?" שאל אותי
"נכון, אך אתה לא תעשה זאת" אמרתי לו"למה את כול כך בטוחה?"
שאל אותי"מכוון שאז זה יציג אותך באור לא טוב" אמרתי לו
וכול שאר הנסיע עברה בשקט כזה שאפר היה לשמוע ולו את הרחש
הקטן ביותר אך לא ישבנו בשקט זמן רב מידי
מכוון שזמן לא רב אחר כך היה כבר אפשר ליראות
את המקום אותו אני צריכה לכנות"בית"