שלמה יהודה פרק 1
שלמה יהודה נולד למשפחה דתית שמקום מגוריה בעיר העתיקה בירושלים, הוא התשיעי במשפחה בעלת אחד עשרה נפשות.
ילד חכם ורגיש , נבון.
יש לו רגישות מיוחדת לאנשים מסוימים ומגיל קטן הוא ירש את התכונה לארח אנשים מאביו אברהם. למרות שהוא היה רק בן שש עשרה וקצת.
שלמה יהודה: בוקר טוב, אבא!
אברהם: בוקר טוב שיהיה לך , מתוק. איך ישנת?
שלמה יהודה: לא רע בכלל . ברוך השם . אני מודה להשם בכל יום.
אברהם: יש לך נשמה גבוהה , רוחנית. הערת את האחרים?
שלמה יהודה: עוד לא. אני מכין לי קפה הרגע.
אברהם: טוב , תשתה. תעיר את האחים שלך שיספיקו להגיע לתפילת שחרית.
שלמה יהודה: אין מניין? צריך עשרה אנשים לפחות.
אברהם : אדאג להביא את האנשים. בינתיים תשב ותשתה את הקפה שלך בנחת.
שלמה יהודה: מה שתגיד.
אברהם: והיה לך נוח?
שלמה יהודה: אני לא חושב על הנוחות שלי. זה לא מה שאכפת לי. חוץ מזה ישנתי בלי שמיכה.
אברהם: ולא היה לך קר?
שלמה יהודה: מה קר? אני אומר לך שישנתי בלי שמיכה.
אברהם: אני מקווה שישנת טוב , זה הדבר היחיד שמנחם אותי.
שלמה יהודה: אמרתי לך אבא , מה שמעניין אותי שנמצא מניין.
אברהם: נמצא , בני . עוד נמצא. אתה לא צריך לדאוג לזה.
אני אטפל בעניין. לא אתה.
שלמה יהודה: טוב , כרצונך.
אברהם: ומה עם הלימודים? מה מעניין אותך ללמוד?
שלמה יהודה: כרגע אני בהפסקה כי משהו אחר מטריד אותי.
אברהם: הפסקה ממה?
שלמה יהודה: הפסקה מהלימודים. לחלוטין. מה זה מפריע לך שאני בבית?
אברהם: לא , אבל לקחת יום חופש?
שלמה יהודה: לקחתי יום חופש, רציתי קצת שינוי. ממש התעייפתי לאחרונה. אני לא מסוגל ללמוד כל הזמן.
אברהם: כל הזמן? רק בערב אתה לומד.
שלמה יהודה: לא בערב . אלא בבוקר אני לומד. זה הורס לי את כל היום.
אברהם: אני רוצה שתמשיך. שלא תהפוך בין לילה להיות עצלן.
שלמה יהודה: מאיפה אני צריך לשאוב את הכוחות כדי להמשיך ללמוד?
אברהם: לא צריך כוח כדי ללמוד. כל מה שחסר בך זה כוח ההתמדה.
שלמה יהודה: מה שנכון נכון.
אברהם: אז למה אתה לא לומד?
שלמה יהודה: כרגע אין לי ראש לשבת כדי לשנן את החומר הנלמד.
אברהם: אז תתאמץ יותר. אם תשב כל היום בבית ורק תנוח. אני לא מאמין שתמצא עבודה בקצב הזה.
שלמה יהודה: אני לא צריך עבודה.
אברהם: אז מה אתה רוצה? להיות מבוטל כל ימי חייך?
שלמה יהודה: זה מה שחסר לי. להיות נזקק כי אהיה תלוי באחרים.
אברהם: זה מה שאתה עושה , יוצר תלות בי. אצל אבא שלך.
שלמה יהודה: אני הולך להעיר את כולם. מה השעה?
אברהם: אני מתקדם. נתראה בבית הכנסת.
תגובות (0)