שלוש שכבות פרק שלוש

בלי לחשוב פעמיים שניהם קמו וברחו, ובדיוק בזמן כי חנית עשויה קריסטל פילחה את האדמה במקום שבו ישבו לפני רגע, המפלצת החלה לרדוף אחריהם.
היא השליחה חניתות קריסטלים שפלחו את האדמה וכמעט השיגה אותם כשברוט נעמד מולה וניסה לבעוט בה.
הוא התחרט כשהרגל שלו החלה לפעום בכאב, הוא עצר את הדמעות וניסה להתרומם.
סיינה אפילו לא חשבה כשראתה את מצבו של ברוט, היא רצה אליו וכשראתה שהמפלצת מתכוונת למחוץ אותו היא השליכה את עצמה לפניו וניסתה להגן על עצמה בעזרת ידיה למרות כמה שזה היה חסר תועלת.
היא עצמה את עיניה וציפתה לכאב ולמוות אז לא הרגישה דבר, היא פקחה את עיניה ובהתה בתדהמה במפלצת מתעוותת וקורסת, עם כל תזוזה של היד שלה נוזל שחור שהיה כנראה דם המפלצת פרץ מתוכה עד שהיא דממה.
"איך עשית את זה? "ברוט הביט נדהם במחזה.
"אני, אני לא יודעת." היא הביטה בו בתדהמה ואז בידיה.
"סיינה, זה הכוח המיוחד שלך." ברוט אמר לה.
"והכוח המיוחד שלך הוא להפצע! יכולת להרוג את שנינו!" היא צעקה והוא צחקק.
"בחייך, זה אדיר. גילית את הכוח שלך, אנחנו באמצע מסע, זה נפלא!" הוא חייך והיא נאנחה ועזרה לו, כשגלתה את העצם המציצה מתוך רגלו היא הבינה שהמסע המופלא הזה עומד להיות נוראי.
"ברוט, אני מצטערת להגיד לך אבל אנחנו חייבים לחזור במהירות האפשרית, שברת את הרגל." היא אמרה לו והופתעה לראות שהוא חייך וצחק.
"איזה יופי! בואי נחפש עזרה בשכבה הבאה!" הוא צחק ואלתר לעצמו כביים משתי חניתות, הם מיהרו להתחיל ללכת לפני שעוד מפלצת תגיע.