שלושה חודשים בניו יורק- פרק 40- 1D

"היא ישנה עם הארי כל הלילה?" שאלתי אותו. הלב שלי פעם במהירות. "לא נראה לי שהם ישנו כל כך, אני בחדר ליד וכמעט ולא הצלחתי להירדם" הוא אמר בחיוך. קמתי במהירות. "מה קרה?" הוא שאל אותי. לא יכולתי לדבר. ראיתי את הארי ונועה יושבים ליד השולחן מחובקים. ישבתי מולם, ליד זאין ורון. "בוקר טוב" אמרתי. "בוקר טוב" נועה אמרה בחיוך. "איפה היית? לא ראיתי אותך במיטה בבוקר" אמרתי לה. היא חייכה והסתכלה על הארי. "ישנתי אצלו" היא אמרה. הוא הסתכל עליי במבט הדואג שלו. בולשיט. "רק ישנתם?" שאלתי אותם. רון וזאין הסתכלו עליי בפרצופים מופתעים. "כן" "לא.." הארי ענה כן, ונועה ענתה לא. "כן ולא?" שאלתי אותם, מנסה לחייך חיוך מאולץ שמסתיר הרבה דמעות. "גם וגם" נועה אמרה בחיוך. שתקתי ומרחתי לי חמאה על לחם. הארי גם שתק. הוא שכב איתה. גם איתה.
"ליהי, בואי שנייה לצד" זאין קרא לי. רון הנהנה וסימנה לי ללכת. "אוקיי" אמרתי לו וקמתי אחריו. "אנחנו חברים טובים נכון?" הוא שאל אותי והסתכל עליי בעיניים היפות שלו. הנהנתי. "היית אומרת לי אם יש משהו בינך לבין הארי נכון?" הוא שאל אותי. "למה אתה חושב ככה?" שאלתי אותו. "כי את שואלת אותם שאלות חטטניות מדי" הוא אמר בחצי חיוך. "וגם בגלל איך שהוא מסתכל עלייך, בחיים לא ראיתי את המבט הזה בעיניים שלו, ואנחנו מכירים די הרבה זמן" הוא אמר. הסמקתי. "יש ביניכם משהו?" הוא שאל שוב. "קודם תענה לי על משהו קטן" פלטתי. הוא חיכה. "אתה יודע בוודאות שהוא שכב עם נועה?" שאלתי אותו בשקט. "זה חשוב?" הוא שאל. "כן" עניתי לו. "לפי מה שהבנתי, כן" הוא אמר לי. "עכשיו תעני לשאלה שלי" הוא אמר. "לא, אין בינינו כלום כרגע" אמרתי לו ומלמלתי את המילה האחרונה בלחש, כל העצבים שלי יצאו על התשובה הזאת. הוא שכב איתה, אני לא שכבתי עם ליאם. ואנחנו חברים יותר זמן מהם. נועה ילדה טובה, זה הוא שגרר אותה לזה.
שתקתי כל הארוחה, ליאם ישן. התלבשתי מהר ויצאנו כולנו בלימוזינה שלהם. "אני עייפה, אני יכולה לישון עליך?" שאלתי את ליאם שכרך את ידו סביבי. "ברור" הוא חייך אליי ונרדמתי על הכתף שלו. "ליהי, בואי, הגענו" שמעתי את הקול של ליאם ורון. פתחתי עיניים ויצאתי החוצה. היה כל כך חם. "צריך להיכנס מהשער האחורי, הנה הכובעים שלכם, לא מורידים אותם כל עוד אתם מחוץ למתקן, משקפי שמש ליתר ביטחון, ואתם מוכנים" פול אמר בחיוך. כולנו חייכנו כהסכמה.
נכנסנו מהשער האחורי, ואני ישר גררתי את כולם לרכבות ההרים."את אוהבת מתקני אקסטרים?" ליאם שאל אותי. "ברור!" אמרתי לו, מנסה להדחיק את מה שקרה עם הארי ונועה. "אני יותר בחור של מתקני הרפתקאות" הוא הצביע במפה. "אז אני רק עולה על כמה רכבות וחוזרת" אמרתי לו ונישקתי אותו. "אוקיי" הוא אמר, כנראה מופתע מהמצב רוח הקופצני. אף אחת מהחברות שלי לא אוהבת רכבות הרים, חוץ מגילי, שלא הרגישה טוב. נייל ולואי לא רצו, וזאין והארי באו איתי.
"זאין אתה לידי כן?" שאלתי אותו כשהגענו למתקן הראשון, מתעלמת לגמרי מהארי. "ברור" הוא אמר בחיוך וחיבק אותי כמו אח גדול. הארי שתק. חיכינו בתור, ושם כולנו שתקנו. "הארי, איך עם נועה?" זאין שאל אותו. הארי שתק והסתכל עליי. "לא משהו מיוחד" הוא אמר. "מה לא משהו מיוחד, היא הראשונה שאתה יוצא איתה כל כך הרבה זמן" זאיין אמר והסתכל עליי לשנייה. "היא לא הטעם שלי" הוא אמר והסתכל על זאין. "נועה מהממת, איך אתה לא רוצה אותה, זה נראה שאתם ממש קרובים" נדחפתי לשיחה. הוא גיחך. "יש לי טעם שונה" הוא אמר והסתכל עליי. "מה זאת אומרת?" זאין שאל. "אני אוהב בחורות עם שיער חום, לא בלונדיני" הוא התחיל לדבר. "כמו של ליהי, בערך" הוא אמר לזאין. השפלתי מבט, כי ידעתי שאני מסמיקה. "ועיניים ירוקות, כמו של ליהי" הוא אמר. הרגשתי את העיניים שלו נעוצות בי. "את האמת, אני פשוט רוצה בחורה כמו ליהי" הוא אמר. "הארי תסתום את הפה שלך" אמרתי לו והתעצבנתי שהוא פותח את זה מול זאין. זאיין הסתכל, מנסה להבין מה הולך פה. "אז כן יש ביניכם משהו" הוא אמר, יופי זאין. "אין בינינו כלום, הוא שוכב עם נועה, וסתם מנצל אותי" אמרתי לזאין, הדמעות עמדו לצאת. הוא הסתכל על הארי. "אני ממש לא מנצל אותך ליהי" הארי ניסה להתקרב אליי, וזאין הרחיק אותו.
"אתם עולים או מה?" הבחורה שאחראית על המתקן צעקה עלינו. עלינו מהר. זאין ישב לידי, והארי ישב בצד השני שלי. "הארי עוף ממני, יש פה מספיק מקומות" אמרתי לו והסתכלתי אחורה. לא היה בכלל. הוא גיחך וליטף את הפנים שלי. "אני ממש לא מנצל אותך" הוא לחש לי. "אתה כן" אמרתי בדמעות. הוא השפיל מבט, וראיתי מתחת לכובע דמעה שיוצאת, ואז המתקן התחיל לפעול.