שלושה חודשים בניו יורק- פרק 30- 1D- מה קרה להארי?

התעוררתי. השעה הייתה כבר שתים עשרה בצהריים. אף אחת לא הייתה בחדר. קמתי מהמיטה, ולידה ראיתי זר פרחים. הרמתי אותו וקראתי את הפתק. "אני באמת מצטער, לא עשינו כלום. אוהב אותך". "שקרן" מלמלתי לעצמי וזרקתי את הזר לפח. נשכבתי על המיטה ופתחתי את הפלאפון. 17 שיחות שלא נענו, 4 אסאמאסים ו-8 הודעות קוליות. "היי.. זה הארי, ליהי.." כמעט הכל התחיל ככה. "היי, זה לוגן, אל תשאלי איך השגתי את המספר, זה היה ממש קשה, אמ.. רק רציתי לדעת אם את באה הערב". חייכתי, נזכרתי בשיחה שלנו אתמול. התקשרתי לליאם, להגיד לו, שלא יקרה שוב הקטע עם הבגידה. "בוקר טוב" אמרתי לו. "בוקר טוב" הוא אמר. "אממ אתה מכיר את ביג טיים ראש, נכון?" שאלתי אותו. הוא צחק. "זה בסדר, את יכולה ללכת, את לא צריכה את האישור שלי" הוא אמר. "מה? איך אתה יודע?" שאלתי אותו, הופתעתי. "לוגן התקשר אליי ורצה את המספר שלך כדי לבדוק אם את באה כי זה כרטיסי וי איי פי, אז ניחשתי שבשביל זה התקשרת" הוא אמר. "אולי יהיה מקום גם לך, תבוא איתנו גם" אמרתי לו. "יש לי הופעה בלוס אנג'לס, אני לא יכול, פעם אחרת" הוא אמר. "טוב" אמרתי. "נדבר יותר מאוחר" הוא אמר. "טוב ביי" אמרתי לו. "ביי אהובתי" הוא אמר. ניתקתי במהירות. נשמעה דפיקה בדלת. הלכתי לפתוח. "היי" ג'ק עמד בדלת. "היי" אמרתי לו. "איך את מרגישה?" הוא שאל אותי. נזכרתי בערב. "הרבה יותר טוב, תודה" אמרתי לו בחיוך. "בבקשה" הוא אמר בחצי חיוך. "את רעבה?" הוא שאל אותי. "מאוד, אני התעוררתי רק עכשיו ועוד לא ירדתי לארוחת בוקר" אמרתי לו. "בואי נלך לאכול, גם אני רעב" הוא אמר בחיוך. "אוקיי, רק תן לי שנייה להחליף בגדים ואני יוצאת" אמרתי לו ונכנסתי לאמבטיה.
"עוד שנייה הבטן שלי מתפוצצת מרעב, אתה בא?" שאלתי אותו כשפתחתי את הדלת. נעמדו מולי שני בנים. אחד ג'ק ואחד.. הארי. "מה אתה עושה כאן?" שאלתי את הארי. "מה הוא עושה כאן?" הוא שאל אותי והצביע על ג'ק. "אנחנו הולכים לאכול, זה ממש לא עניינך" אמרתי לו. "ג'ק אתה בא?" קראתי לג'ק מהדלת. "כן" הוא אמר ובא איתי. "אחי, אתה יכול לתת לי שנייה לבד אותה, אני צריך לשאול אותה משהו" הארי אמר לו. ג'ק הסתכל עליי. נדנדתי בראשי לשלילה. "התשובה היא לא, עכשיו אני רעבה, ואני וג'ק הולכים לאכול" אמרתי להארי והבטתי בשפתיים שלו. ליהי לא, הוא שכב עם מישהי. "נו ליהי, שתי דקות" הוא אמר. "חצי דקה ואתה עוזב אותי לתמיד" אמרתי לו. הוא הסתכל עליי במבט מוזר, והנהן. ג'ק חיכה שנייה בחוץ. "אני מצטער יפה שלי" הוא התקדם אליי והחזיק את הפנים שלי. "הארי עזוב אותי" אמרתי לו בעדינות. "אני לא אעזוב אותך, אני אוהב אותך, ואני תמיד יאהב, אני ראיתי את הכתבה, הייתי פגוע וקימברלי ניצלה את זה" הוא אמר והסתכל עליי בעיניים היפות שלו. "רק שהכתבה לא הייתה אמיתית הארי, אני התקשרתי אליך להסביר, אבל אתה? אתה לא היית צריך הסברים, אתה פשוט חיפשת הזדמנות לשכב עם מישהי ומצאת, אז יופי לך" אמרתי לו בבכי. "החצי דקה נגמרה, עוף לי מהחיים" אמרתי בשקט, לא הסתכלתי עליו. "ליהי" הוא לחש לי. "אני אוהב אותך" הוא אמר. "עוף לי מהחיים" אמרתי שוב. "תסתכלי לי בעיניים ותגידי לי שאת רוצה שאני אלך" הוא אמר והסתכל עליי. לא יכולתי להיכנע. לא הפעם. הוא לא בגד רק בנועה, כי הוא לא אוהב את נועה. הוא בגד בי. אני לא סולחת, לא משנה כמה יפה הבן אדם שמולי, ולא משנה כמה אני אוהבת אותו. הוא בגד באמון שלי, שזה הדבר הכי נורא שבן אדם יכול לעשות לי. שתקתי, הוזזתי את הידיים שלו ממני, הלכתי אל הדלת, פתחתי אותה וסימנתי לו לצאת. לא הסתכלתי עליו. הוא שתק ויצא במהירות. ג'ק נכנס ובדק אם אני בסדר. בכיתי. לא יכולתי גם להסביר לו למה אני בוכה. פשוט בכיתי.
ירדנו למטה, לחדר אוכל, והתיישבנו. פתאום שמעתי סירנות של משטרות ואמבולנסים. "מה הולך שם?" שאלתי את ג'ק. "בטח שודד בחנות ממול או משהו" ג'ק שיער. המשכתי לאכול ואז קיבלתי שיחת טלפון מרון. "איפה את?" היא שאלה בלחץ, שמעתי שהיא בוכה. "אני אוכלת עם ג'ק ארוחת בוקר, הכל בסדר?" שאלתי אותה. "אני לא יכולה להגיד לה את זה, אני מצטערת.. תגידי לה את" שמעתי אותה אומרת למישהי. "להגיד לי מה רון? דברי כבר!" אמרתי לה, התחלתי להיכנס ללחץ, ואז גילי אמרה לי "הארי נדרס".