שטח אויב – פרק 3

"בלה תתעוררי , המפקד יעניש אותנו אם נאחר ״ שמעתי את קולה של ג׳סמין .
רק מלשמוע אותה מדברת על המפקד עלתה לי בחילה , אני לא מאמינה שהתנשקנו אתמול , השפתיים שלו שנצמדו לשלי , החלקתי את ידי מתחת לשמיכה על שקע צווארי , נוגעת קלות איפה שנישק את צווארי , כמו כוויה חמה משפתיו , בטני התכווצה בתגובה .
׳ תפסיקי מטומטמת , למה את חושבת עליו בכלל ?׳ צעק עלי המוח .
הרחקתי את ידי במהירות מאזור הצוואר, לא רציתי לקום מהמיטה , רציתי לישון ולא לקום עוד .
״ קדימה בלה״ שמעתי הפעם את קולה של רוז , ״ אין לי כוח לקום , תלכו עוד מעט אני אבוא ״ עניתי להן .
לא רציתי בכלל לצאת מהחדר , אבל אם אני רוצה להראות שאני רצינית , כדאי שיוציאו אותי לשטח אויב , אני חייבת להתייצב לכול מפקד , אימון , וכול שאר הדברים שכרוכים בזה .
ראשי כאב , וצווארי שרף כמו כוויה באותו המקום שבו שפתיו נישקו אותי , ליבי פעם בחוזקה , הדופק שלי עלה רק מלחשוב על אותה הנשיקה .
נשמתי נשימה עמוקה , ואז אחת נוספת , הדופק שלי נרגע , ולבסוף בלי חשק קמתי ממיטת הברזל שלי .
שטפתי את פניי וצחצחתי שיניים בכיור המחליד שבחדר שלנו , פשטתי מעל גופי את הפיג׳מה הקצרצרה שלבשתי ועלי שמתי את המדים .
את שערי השחור פחם אספתי לקוקו מתוח , נעלתי לרגליי את הנעלים הצבאיות ויצאתי מהחדר .
ראיתי מרחוק את כול הפלוגה רצים סביב הבסיס והתקרבתי אל עבר האזור של ג׳סמין היא עמדה ליד המפקד .
הלב שלי צנח למראהו , הוא לבש מדים , חולצת הכפתורים של המדים העליונה הייתה פתוחה ומתחת לבש גופיה לבנה , מסביב הצוואר שלו נח שרשרת הדיסקית שלו , על עיניו הרכיב משקפי טייסים , שיערו השחור הבריק מתחת לשמש הקופחת של שעות הבוקר המוקדמות .
ג׳סמין הבחינה בי , ״למה קמת רק עכשיו?״ שאלה אותי בשקט כדי שהמפקד לא ישים לב .
״לא הרגשתי טוב״ שיקרתי לה , המפקד שם אלי לב .
״מייג'ור זאת פעם אחרונה שאת מאחרת זה ברור לך ? , יש לך ריתוק של חצי שעה ״ אמר בתוקפנות .
הקול שלו , גרם לעור ברווז בגופי , ונימת קולו גרמה לי להתכווץ במקומי .
״מצטערת , הלכתי לישון מאוחר אתמול בלילה״ אמרתי בעוקצנות , מקווה שישים לב לרמז העבה שהשחלתי במשפט .
״לא אכפת לי מה עשית אתמול בלילה , אל תאחרי יותר !״ אמר בעצבנות , קולו עצבני יותר ממקודם , הוא שם לב אל הרמז במשפט .
״עכשיו תתחילי לרוץ , גם את לוטננט״ אמר והביט אל עבר ג׳סמין .
באתי לענות לו אבל ג׳סמין קטעה אותי תפסה בידי , ״כן המפקד״ אמרה וגררה אותי משם אל מסלול הריצה .
״מה לעזאזל את עושה ?״ שאלה אותי שיצאנו מטווח השמיעה של המפקד .
״כלום , אני עומדת על שלי״ אמרתי לה .
״אל תתגרי יותר מידי במזל שלך , עכשיו אנחנו בליגה של הגדולים , אם את רוצה לצאת לשטח את צריכה להתנהג יפה ולא לריב עם המפקד שלך״ אמרה לי וכול מילה שלה כמו קליע בלב שלי .
׳המפקד שלך׳ צירוף המילים הדהד בראשי , הוא פשוט צבוע , רק בגללו הלכתי לישון מאוחר אתמול בלילה , זה אך ורק הוא אשם בזה שאיחרתי היום למסדר .
״אוקיי״ עניתי לג׳סמין קצרות ומיהרתי את קצב רציתי , כדי להראות למפקד ש׳בחורה ׳ כן מתאימה לתפקיד .
סיימנו שלוש הקפות ריצה סביב מבני המגורים של הבנים , ״רוצות ללכת למכון כושר ?״ שאלה אותנו סילבר .
״כן אנחנו רוצות לדבר עם המפקד , אנחנו נבוא עוד חמש דקות ״ אמרה ג׳סמין לסילבר .
״אוקיי , רק תמהרו כדי שהמכשירים הטובים לא יתפסו כולם״ אמרה לנו .
הנהנו אליה והיא הלכה יחד עם רוז אל עבר המבנה הקטן בו יש חדר כושר .
החיילים התחילו להתפנות כול אחד למקום אחר , חיילים בתורניות שמירה , חיילים בתורנות מטבח , כמובן שגם חיילות מוצבות בכול מיני תפקידים פה .
אני וג׳סמין הלכנו אל המפקד , הוא כבר לא ענד על עיניו את משקפי השמש , ראיתי את עיניו הזהובות צהובות , נזכרתי בערב קודם שעיניו קדחו בנשמתי בדיוק כמו שהם קודחות עכשיו .
״לוטננט , מייג׳ור ?״ שאל בלי להרים את עיניו מהדפים בהם עיין .
״רצינו לשאול אותך אם נוכל להצטרף אל היציאה לשטח , אנחנו מוכנות להתייצב לתפקיד המפקד !״ אמרה ג׳סמין מלאה ברעל כלפי המשימה .
היא בדיוק כמוני , היא רוצה לצאת אל השטח ולעזור למדינה שלנו , היא רוצה להרגיש שהיא עוזרת , לא שהיא פה מתאמנת כול היום .
״זאת לא עבודה שמתאימה לבחורות״ אמר והניח את הדפים על אחד מהכיסאות שהיו שמה , עכשיו הוא הביט בנו , הישר אל תוך עינינו , ג׳סמין לא ענתה , היא בטח לא ידעה מה להגיד לו .
לא רציתי לעבור על זה בשתיקה ולסתום, זה פשוט הרתיח אותי לתת לו את הסיפוק העצמי הזה שהוא יורד עלינו .
אנחנו נשים , אז ? , מגיעים לנו את אותם הזכויות בדיוק כמו לגברים , אני רוצה לצאת ולשרת בשטח , לא באיזה בסיס דפוק .
״אבל בשביל עבודות אחרות אנחנו מספיק טובות ?״ שאלתי בעצבנות , אין ספק שהוא הופתע ממה שאמרתי עכשיו , ג׳סמין הייתה מופתעת גם היא שבכלל פניתי אליו אחרי מה שאמר , זה חוצפה כלפי המפקד .
״לוטננט תסלחי לנו שנייה ״ אמר המפקד לג׳סמין , היא הנהנה וברחה מהמקום מבוישת טיפה שנקלעה למצב הזה .
נשארנו לבד , רק אני והוא , כול החיילים התפזרו .
״את תדברי אלי בכבוד חיילת , את לא שונה פה מהשאר !״ אמר לי , נימה כעוסה הבליחה לקולו הגברי , עיניו הצהובות זהובות נעוצות בעיני .
לא הצלחתי להסיט את מבטי מעיניו , משהו בעניים שלו פשוט ממגנט .
״למה אתה לא מוציא אותי לשטח ?״ שאלתי והעברתי נושא .
״כבר אמרתי לך , ואני לא מתכוון לחזור על זה שוב , זאת לא עבודה שמתאימה לבחורות !״ אמר ואותה נימה כעוסה נשמעה ברור בקולו .
״ איך אתה יודע !?״ שאלתי עצבנית , מסתבר שהנימה שלי גם עצבנה אותו יותר ממה שכבר עצבנתי .
״זאת לא עבודה שמתאימה לך , נקודה.״ אמר לי .
״אבל לעבודות אחרות אני כן מתאימה ?״ שאלתי עצבנית , השתמשתי באותה מטבע כמו ממקודם .
פיו נפשק בעצבנות , ״אמרתי לך לשכוח את כול מה שקרה אתמול בערב , אז תעשי מה שאמרתי לך , ותשכחי !״ אמר והרים טיפה את קולו , אבל מיד החזיר אותה לנימה רגילה ועצבנית כדי שאנשים לא ישמעו את השיחה שלנו .
״ואם לא ?״ שאלתי בהתגרות , הרגשתי מהלומה חזקה על הלחי , לא חשבתי שזה יקרה , התגריתי דחקתי במזל שלי יותר מידי .
הוא נתן לי מכה חזקה עם גב כף היד שלו שפגעה בלחי שלי , כנראה שהתגריתי בו טיפה יותר מידי .
הייתי בשוק , בקושי הצלחתי לנשום , וכאב המכה עמד לי בגרון ולא הצלחתי להבין מה אני מרגישה חוץ ממועקה שלחצה על החזה שלי וחסמה את דרכי הנשימה שלי .
ליבי החסיר פעימה , ובטני הרזה התכווצה פנימה .
הרמתי את מבטי מהרצפה , ״סליחה המפקד , אני ידבר פעם הבאה בכבוד ״ אמרתי לו בשקט שהדמעות עומדות בעייני והסתלקתי מהמקום .
״חיילת חכי שנייה ״ קרא אחרי , ניסיתי למהר לפני שהוא יראה את הדמעות שזלגו מעייני .
״בלה !״ שמעתי אותו קורא בשמי הפרטי בפעם הראשונה , מיהרתי לחדרי ונעלתי את דלת החדר , נכנסתי למיטתי יחד עם המדים והנעלים ועצמתי את עייני .
׳בבקשה להרדם׳ התחננתי ביני לבין עצמי .