שטח אויב – פרק 20 – ' שמים הכול על השולחן ' – פרק אחרון

״אולי כדי שלא תשתי״ צחק והרחיק ממני את הכוס , ״אל תגיד לי מה לעשות!״ אמרתי עצבנית וניסיתי לקחת את הכוס , אבל הוא הרחיק אותה ממני וצחק.
לפתע שמתי לב שהפנים שלנו קרובות , קרובות יותר מידי , הרגשתי את נשמותיו על פניי .
״לא צריך״ אמרתי והתרחקתי ממנו בשנייה , קמתי ממקומי וצעדתי ברגליים כושלות אל עבר היציאה , מפלסת את דרכי בין ההמון שבמועדון .
יצאתי אל האוויר הפתוח , אוויר חמים קריר הכה בפני כשיצאתי , חיפשתי במבטי מונית , וכשלא ראיתי התחלתי לצעוד לאורך המדרכה אולי אני יראה מונית בדרך .
התבלבלתי ביני לבין עצמי , מועדת אך לא נופלת , איני יודעת להבדיל בין שמאל לימין .
נעצרתי .
הבטתי מסביבי , הרחוב ריק מידי , הכול היטשטש , מצמצתי בעיניי כמה פעמים עד שראייתי התבהרה.
הבחנתי בו מרחוק , למרות החושך של הלילה עיניו הבריקו וזהרו בחשכה .
העניים האלה , הצהוב זהב הזה , משהו בעניים האלה גורם לי להמשך אליו , למרות שאני לא רוצה בזאת , או שכן ?
הוא הגיע עד עלי , מבט מאשים על פניו , ״לאן לעזאזל את הולכת , אימא שלך חושבת שבאתי כדי להקפיץ אותך חזרה לבית!״ אמר בקול נוקשה וקר .
אומץ מילא אותי , התפרצתי עליו , צעקתי עליו , וסיפרתי לו את כול מה שאני חושבת עליו , ואת הרגשות שלי .
״אתה יודע מה , אתה יכול לקפוץ לי , נמאס לי מכול המשחקים שלך , אתה חושב שאני צעצוע ? שאתה יכול לבוא לעשות בי כרצונך ואז להתנהג אלי כאילו אני החרא שלך ? , אין לך כבוד ! , אתה לא נקרא גבר ! , אתה לא יודע להתייחס לבחורה , אתה בוגד , שקרן , מגעיל , אנוכי , חצוף , אגרסיבי , תחמן , רמאי !, אני כבר לא יודעת מה אתה , אתה פשוט בן אדם מגעיל , אני לא רוצה לראות אותך יותר , אתה הדבר הכי רע ומגעיל שקרה לי בחיים !״ התנפלתי וצעקתי עליו דחפתי אצבע מאשימה על החזה שלו , עמדנו קרובים באמצע הרחוב השקט ולא הפסקתי לקללו .
״אתה מניפולטיבי , מגעיל ומעצבן״ צעקתי עליו והפעם נתתי אגרופים לחזה שלו , זה לא כאב לו , זה אפילו לא דגדג אותו , הפנים שלו נשארו שלוות ורגועות ועיניו נעוצות בתוך עייני גורמות לסערת הרגשות שלי להתחזק ולהתפרע ,להדליק את חושיי , רציתי להרביץ לו , אבל אני חלשה לידו .
״למה אתה לא יכול לדבר אף פעם כמו שצריך , לגרום לי להיות מאושרת , אחת ויחידה , לגרום לי לחשוב שאני הדבר הכי חשוב בעולם , שאתה אוהב אותי , שאני חשובה לך , שאתה רוצה בי , אותי , במקום כול הזמן לנסות להיכנס לי לתחתונים ?! , למה אתה לא 'שם הכול על השולחן' , ומתנהג יפה , תספר לי הכול , למה אתה מתייחס אלי ככה , מה כבר עשיתי לך שאתה כול כל שונא אותי?, למה אתה לא אוהב אותי ? , למה אתה משלה אותי וגורם לי לחשוב שבאמת יהיה משהו בנינו , שבינתיים אתה רק משחק בי , ומנצל אותי ״ אמרתי לו את כול מה שעל הלב שלי , מרבית מזה יצא ממני רק בגלל השפעת האלכוהול .
״ואל תענה לי בתשובות מתחכמות , תדבר רגיל , כמו גבר , 'תשים את הכול על השולחן' !״ אמרתי ובלי לשים לב הרגשתי את עייני לחות ודמעות זולגות על לחיי .
״את רוצה שאני 'ישים את הכול על השולחן' , הא , את רוצה ?״ שאל עצבני אבל באותה מידה גם רך וגברי .
הנהנתי קלות , פחדתי , ספק ממנו , ספק ממה שהוא הולך להגיד , ספק מפחדת מעצמי .
״אני לא רציתי לתת לך לצאת לשטח כי פחדתי שתהרגי , ברגע שאימא שלך אמרה לאימא שלי שאת התגייסת לצבא ביקשתי העברה לבסיס שלך , בגלל זה הייתי קשה אלייך , שחכת אותי מהעבר שלך אחרי שגדלנו ביחד , אולי אני נשמע קטנוני אבל זה נכון , שחכת אותי , למרות שזה הגיוני , לא כולם זוכרים הכול מהילדות שלהם ,אז ניצלתי את זה לטובתי ״ אמר לי , כול מילה ומילה שלו כמו חוד חרב בלבי , סוף סוף אנחנו מוציאים הכול , 'שמים את הכול על השולחן' ומודים .
״בהתחלה באמת זה התחיל בתור משחק, הייתי שטותי , שיכור באותו הזמן לא חשבתי שזה ישפיע עלי כול כך הרבה, הרי אני פלאייר , סטוציונר , וכול התיאורים שנתת לי , אף פעם לא היה לי מערכת יחסים רצינית , אף פעם , מעולם״ אמר , עיניו נעוצות עמוק בתוך עייני ואני פשוט טובעת בעיניו היפות ובולעת במוחי כול מילה ומילה שנפלטות מבעד לשפתיו .
״אחרי שנישקתי אותך הכול השתנה , התחלתי להרגיש דברים , ואני אף פעם לא מרגיש דברים , זה הפחיד אותי לעזאזל , אני לא יודע לאהוב , אני לא יודע להיות גבר , אני יודע לזיין וללכת״ אמר לי , המילים האלה הכאיבו לי ושמחו אותי בו זמנית , לא ידעתי מה להרגיש , הייתי בטוחה בדבר אחד , אני בסערת רגשות מוחלטת .
״אתה מתכוון לזיין ולברוח , גבר אמיתי לו יזיין וילך״ עקצתי אותו , הוא לא התייחס לזה והמשיך לדבר .
״נסיתי להיות קר אלייך בלה , מגעיל , ומכוון שאני כבר כזה, הצלחתי , אבל לא יכולתי לשמור על מרחק ממך , רציתי רק לגעת בך , לנשק אותך , ובמילים שלך ׳להיכנס לך לתחתונים׳ , אני אולי נשמע כמו ילד אבל כן , רציתי אותך , רציתי בך כול כך שניסיתי בכול פעם לכבוש אותך״ אמר לי, הוא לא שיקר , ראו את זה בהבעות פניו ובעיניו שנצצו לאור מנורת הרחוב .
״והצלחת״ מלמלתי כמעט בלחישה אבל מספיק חזק שהוא ישמע אותי , מספיק חזק שיעלה על פניו חיוך משועשע ומרוצה .
״אני יודע״ לחש באוזניי , היינו קרובים יותר מידי מבחינה פיזית , הוא תפס בסנטרי והרים את ראשי שאני יפגוש במבטו , עיניו הצליחו להשקיט את כול סערת הרגשות שסחררה אותי , הצלחתי להבין רק דבר אחד .
׳לעזאזל אני אוהבת אותו׳ .
שפתיו נצמדו לשלי והוא נישק אותי , הפעם לא בכוח שמה אברח לו , הפעם באהבה , לשונו החליקה לפי , והוא משך אותי לחיקו קרוב אליו , גורם לי להרגיש מוגנת, נאהבת .