"שושלת המוות"- פרק שני
פרק שני-
בהתחלה הכל היה שחור, לאחר מכן ערפל אפור וסמיך עטף את ראשה של ארטמיס ואז הגיעו הצלליות.
לראיה שלה לקח זמן לחזור לעצמה, היא לא ידעה בוודאות כמה זמן, אבל היא יכלה לשמוע את הקולות בבהירות ובחדות.
"אמרתי לך שאני לא שומר הראש שלה!" הקול היה גבוה מאוד, צעקה, ארטמיס ידעה שזהו קולו של נואר, היא יכלה לראות את הצלילית של גופו החסון והתמיד מעל אור מסנוור ולבן אבל לא פרט אחד מעבר לזה.
"היית שם. לא ביקשתי ממך להשגיח עליה, היא יכלה לדאוג לעצמה, רק לוודא שהיא לא תמות." את הקול הזה היה קל לזהות, הוא היה תקיף, חד וסמכותי, עם נימה מעט מבוגרת. היא לא יכלה לראות את אביה אך ידעה שהוא נמצא בסביבה, משגיח עליה.
"שמעת את לורה, היא תהיה בסדר בעזרת קסם הריפוי, היא תחלים בקרוב." נבח נואר בבוז.
"זה היה עניין של מזל. מה יקרה עם בפעם הבאה-"
"אז תשלח משהו אחר!" נואר קטע את דבריו של אביה ונעלם מזווית עינה.
טריקת דלת העידה על כך שעזב את החדר. אחר דקות ספורות של דממה נישמע דלת שנפתחת, היא זיהתה את צעדיה הקלילים של לורה, אימה של טיילור המרפאת הראשית של משפחת מיינרד ואחראית על אגף קיסמי הריפוי, ואחריה מלמולים לא ברורים.
עוד דלת שנסגרת וכיסא שניגרר.
משהו הניח יד על ביטנה של ארטמיס ושוב חשכה עטפה אותה ואחריה ערפל…
נוער זעם.
ג'ון ראה את זה וכך גם טיילור.
למרות הפרש הגילאים ביניהם טיילור הסתדרה עם נואר ועם ג'ון יותר מכל אחד אחר במשפחה.
היא תיעבה את ארטמיס רק מעצם קיומה וסארלט הייתה בלתי נסבלת. דילן התנהג כמו תינוק מגודל ועם ג'ס היא בילתה רק כשלא הייתה לה ברירה, השקט שעטף את אלכס ואלינור בכל רגע ביום היה פשוט מצרר וסייל סתם היה מטרד. מה שהותיר אותה עם ג'ון המתבודד שאיש מהצעירים של המשפחה לא באמת ידע מה הסיפור שלו ועם נואר, הכבשה השחורה של המשפחה הראשית.
המקרה של ג'ון היה שונה, הוא היה נאמן לחלוטין לארטמיס ולאביה, ראש המשפחה, אבל העדיף לשמור על מרחק בטוח מכל מי שניסה להתקרב.
באותו הרגע בחצר בית החולים שניהם ראו את הזעם שנבט מפניו של נואר, זעם שלא ראו עליהם מעולם.
"אני פשוט לא יכול לסבול את זה יותר!" הוא קרא בצעקה שקטה דרך שיניים חשוקות.
ג'ון הביט בו, נראה היה שמשהו שחור עוטף אותו רק לרגע אבל זה מיד נעלם.
"מה קרה הפעם עם אבל'ה?" שאלה טיילור וניערה את רגליה כשישבה על הספסל לצידו, שיערה האדמוני-ארמוני קיפצץ והיא נראתה מאושרת יותר מתמיד משום מה.
"זה פשוט…" נואר לא היה צריך להמשיך, התשובה הייתה ברורה, לפחות לג'ון, נואר פשוט קינא באחותו הקטנה.
"אתה לוקח את ה יותר מידי ברצינות." אמר בקור רוח רוח קריר נשבה על פניו, העיפה קלות את שיערו הלבן, חדרה דרך חולצת הטריקו הדקיקה שלו וליטפה את גבו וביטנו המכוסים צלקות.
"זה לא רק זה פשוט… נמאסה עליי כל הפוזה הזאת. הבנתי שהיא הולכת לכהן כראש המשפחה אחריו, אני לא צריך שיזכירו לי את זה בכל חמש דקות בערך." היא התיישב על הספסל לצידה של טיילור, מול ג'ון.
"הוא פשוט מנסה להכין אותך לזה."אמר ג'ון והביט בשמיים. הם כבר היו שחורים לגמרי ועניי סערה כיסו את הכוכבים ואת הירח, רק נורות הגז הקטנות בחצר בית החולים העירו את פניהם באור צהוב וחמים.
"או שהוא מנסה לדרוך על הפצעים שלך." הציעה טיילור פניה הוארו. ג'ון נעץ בה מבט נוקשה. היא משכה בכתפייה קלות וחזרה לטלטל את רגליה בעליזות.
"יכול להיות…" מלמל נואר בשקט והביט בשמיים השחורים מעליו.
תגובות (12)
אז ככה –
טיילור וארטמיס לא מסתדרות, זה ברור.
אני חושב שיכולים להיות לה יחסים טובים עם ג'ון.
לפי האופי של נואר – היא לא אמורה להסתדר איתו כל כך טוב. מהתיאור שלך בפרק זה נשמע כאילו שהיא קצת מעריצה אותו אפילו, וזה לגמרי לא טיילור. היא לא מעריצה הרבה אנשים, ואת נואר היא בטוח לא מעריצה. היחסים בינה לבין נואר צריכים להיות בערך כמו היחסים בינה לבין ארטמיס, קצת פחות גרועים. או שהיא תסתובב עם נואר מיחסים של האויב(נואר) של האויב(ארטמיס) שלי או חבר(נואר) שלי.
את סקארלט ואלכס היא ללא ספק תתעב.
הקשר בינה לבין דילן צריך להיות ניטרלי. יחס של כבוד ופה זה נגמר.
עם ג'ס צריך להיות לה הקשר הכי טוב. ג'ס היא מסוג האנשים שטיילור מאוד מעריכה, והיא צריכה להיות החברה הכי טובה שלה, לא זאת שהיא תסתובב איתה רק כשאין לה ברירה.
היא לא תסתדר כל כך טוב עם אלינור.
וכן, סייל סתם יהיה לה מטרד.
את מציגה את טיילור טוב, וכל ההתנהלות שלה מעולה, אבל כמעט כל הקטע הזה על מי מהמשפחה היא מסתדרת איתו ומי לא היה לגמרי לא מדויק(בהתבסס על האופי של טיילור והאופי של שאר הדמויות שנכתבו).
ואת לא יכולה לעשות קטע כזה על דמות על היחסים שלה עם שאר הדמויות אם אנחנו לא מכירים את שאר הדמויות.
לפי דעתי הפרק עדיין היה קצר מדי(אבל לי האורך פחות מפריע. אני מבין שקשה לכתוב פרקים ארוכים. פשוט לאחרים זה נראה לי כן יפריע).
גם בפרק הזה היו מספר שגיאות כתיב/הקלדה. אני לא יודע אם זה נכון גם לגבייך – אבל יש לי בד"כ שגיאות הקלדה כשאני ממהר(ונרגש/עצבני-כי לפעמים הפרק נמחק וזה מאוד מעצבן) ואז ההקלדה שלי מהירה יותר ואני מפספס כמה אותיות פה ושם. אם זאת אותה הסיבה גם אצלך, תנסי לעבור על הפרק פעם נוספת באיטיות. ואם זאת לא הסיבה, בכל זאת תמיד טוב לעבור על הפרק עוד פעם.
עוד דבר שצריך לשים לב אליו –
כתבת – "אימה של טיילור המרפאת הראשית של משפחת…" וכו'.
כשאת כותבת ככה, אפשר לטעות ולחשוב שטיילור היא המרפאת הראשית.
אם את כותבת שם של אדם(או אפילו רק את הקשר שלו למישהו אחר כמו שעשית) ואחריו את המקצוע או התפקיד של אותו אדם, שימי פסיק; שנדע לעצור ולקשר את המשפט בצורה הנכונה.
אז סך הכל, הפרק היה כתוב בצורה טובה מאוד וכיף לראות שאת מעלה בקצב מהיר.
אני מתנצל שהתגובה שלי כזאת ישירה. אני מקווה שלא פגעתי, הכל במטרה לתקן, לעזור ושתשתפרי.
מחכה להמשך!
מהמם מחקה להמשך ????
הו ואו הצלחת להראות בדיוק על ג'ון מה שרציתי שיראו עליו, שקט, דיי מבין אחרים, ובעל עבר שאף אחד לא יודע עליו!
מדהים!
ועכשיו לביקורת קטנה:
יכולת להוסיף תיאורי מראה של הדמויות: של ג'ון, של טיילור ושל כולם. התיאורי רגשות שלך מעולים ומוסיפים הרבה, אבל כדאי לך להמשיך לעבוד על תיאורי מראה כי זה באמת רק מוסיף! (גם לזמן קריאה של פרקים וגם לקריאה של הפרקים XD)
פרק מעולה! חשוב מאוד פרקי מעבר קטנים בכדי לא להעמיס על הקוראים יותר מדיי מידע.
תמשיכי!
מחכה *
היו כמה פעמים בפרק שהתפספסו לך אותיות או פסיקים אבל אלה טעויות הקלדה שאני מבינה לגמרי וגם היו ממש מעט…
טוב. אף אחת מהדמויות שלי עדיין לא ממש הוצגה באופן רשמי – אני ממש רוצה לדעת איך תציגי אותן – אז אני לא יכולה לומר עליהן כלום.
אני. לא. סובלת. את. טיילור. ושמתי לב שבלאק מאוד אוהב את השם הזה…
טיילור! איך את יכולה לחשוב שדילן מתנהג כמו תינוק מגודל?! הוא אולי ילדותי אבל זו לא סיבה לקרוא לו ככה.
ג'ון חמוד.
נואר מתחיל להתחבב עלי.
ארטמיס קת מעצבנת אותי.
על טיילור אני לא אפרט.
מחכה להופעתם של דילן וסייל.
זהו.
אשמח להמשך! :)
קצר???? אני מחכה כבר שתציגי את התאומים רשמית. סקארלט לא בלתי נסבלת. טוב, היא כן , אבל רק בגלל שהיא יהירה וקרה. בעצם למה אני מנסה להצדיק אותה? זו הייתה המטרה שלי שהיא תהייה כזאת…. מחכה לפרק הבא ומקווה שהוא יהיה ארוך יותר
אני לא רוצה לחזור על מה שאמרו לפני, אבל אני חייבת להעיר קצת לגבי התיאורים.
בקטע שבו פירטת על היחסים בין טיילור לשאר המשפחה – תזכורת לגבי הדמויות לא הייתה מזיקה. היית צריכה להסביר מה הקשר של כל אחד אליה במשפחה (בני דודים, בני דודים מדרגה שנייה), ובהתחשב בעובדה שאת רוב הדמויות לא ראינו אפילו פעם אחת (כמו ג'ס או סייל), היית צריכה לתת אפילו קצת יותר רקע עליהם (איך הם נראים, מה מאפיין אותם בקצרה וכ'ו.)
גם אני שמתי לב לכמה טעויות הקלדה, אבל אני לא אחזור עליהן פה.
בסך הכל הפרק היה טוב. לא קרה בו הרבה, אבל למדנו בו קצת על טיילור וגם זה טוב. אני חייבת הסכים עם בלאק לגבי היחסים בינה לבין ג'ס, חשבתי שהן יסתדרו לא רע, אבל את צריכה לכתוב את הסיפור כמו שאת חושבת.
(ובלאק, מה זאת אומרת ארבע פרקים ביום? פספסתי משהו? O_O)
מחכה להמשך! (:
קטניס אוורדין, סוף.
הפרק הזה, הפרק של יוטה ושני פרקים מאמורה=ארבעה פרקים ביום.^^
כנראה שפספסת את אמורה.
תודה על כל הביקורת ומצטערת שאני לא מגיבה לכל אחד באופן אישי פשוט לא היה לי ממש זמן. בכל מקרה הבעיה של בלאק על התרגשות ומהיאות היא בדיוק הבעיה שלי אתמול היה לי קצת בלגן אחרי שכתבתי את הפרק לכאן העלתי אותו בלי לעבור עליו.
בקשר ליחסים בין הדמויות…. יכול להיות שהאופי של חלק מהם ישתנה אני רק אומר שטיילור הולכת להפוך למכשפה רצינית בכל מה שקשור למשפחה הראשית.
בקשר לתיאורים אני באמת מנסה להכניס אותם אבל לא מצליחה, לי אישית יצאה לקרוא הרבה ספרים שבהם הדמות הראשית או המספר הצידו כמה שמות ורק אחר כך התמרר מי אלה ולי לפחות זה נראה הגיוני.
אמ… יש לי כבר איזה כיוון של עלילה ואני מבטיחה ששאר הדמויות יכנסו בקרוב((אם יהיה לי חשק אני עלה את הפרק מאוחר יותר היום) ו… מקווה שתקראו אתזה כי עניתי פה על רוב הדברים שאמרתם^^
טיילור – מכשפה?!?!?!
מה את מתכננת? את מלחיצה אותי 0-0
אני מקווה שאת לא תשני את האופי של הדמויות בצורה קיצונית מדי.
מקווה שתוכלי את הפרק מוקדם…
שתוכלי להעלות***
פרק יפה, אבל למה כל כך קצר?
אני מחכה לפרק שתציגי את הדמות שלי באופן רשמי? מעניין אותי כיצד תשלבי אותה בסיפור. את מתכוונת לשנות את האופי של הדמויות?