שונות- פרק 9- אמא כל יודעת
"על מה את יודעת?" נעצתי בה מבט "על כל הרוחות רפאים וזה.. זה דילג על הדור שלי" חייכתי אל אמא שלי "ברצינות?" והיא ענתה לי "ברצינות". "אוי אמא.." מילמלתי ודמעות שמחה יצאו לי מהעיניים "אני אוהבת אותך" אמא הינהנה לעברי "גם אני אותך" והתחבקנו חיבוק דובי גדול, כמו שאני קראתי לו כשהייתי קטנה."ועכשיו – לענייננו, מזמן לא עשיתי קניות.. את באה איתי?" היא קרצה לעברי ואני הינהנתי במהירות "ברור!" קראתי ושתינו, יד ביד, הלכנו לרכב של אמא שלי, חברות טובות לנצח (טוב בקטע הזה אני צוחקת וכל זה).
"אויאלוהיםאדירים!!" קראתי וניערתי את ידה של אמי "מה? מה?!" קראה ואז הצבעתי לעבר חנות דלתא אחת "יש חמישים אחוז הנחה על הפריט השני!" קראתי ואז אני ואמא שלי החלפנו מבטים של "בואי נרוץ לשם" ובאמת רצנו לשם כמו מטורפות.
"אהה סוזן? איזה פיג'מה נראת יותר שמחה כזאתי?" אמא שלי הציגה שתי פיג'מות של דיסני, אחת של מיני מאוס ואחת של מיני מאוס ומיקי מאוס "אמא. זה אותו הדבר.. אבל.." הבטתי לעבר הפיג'מה של מיקי ומיני ביחד כשהם מתחבקים והצבעתי לעברה "זאת" אמא שלי הינהנה "גם אני אומרת שזאת, זה נראה כזה חמודד!" אני אוהבת את אמא שלי מעריכה את המילה 'חמודד' זה נשמע אצלה כזה טוב.
"מה את לוקחת?" שאלה אותי בעוד אני מסתכלת עלייה איך היא בוחרת בין איזה תחתונים יותר כדאי לה לקחת "אמ.. אני לא יודעת" אמרתי ואמא שלי נחרה בבוז "ברצינות! בואי תסתובבי והפיג'מה או כל פריט שיצא לך, את תסתכלי עליו ותראי אם את אוהבת אותו, בסדר?" אמרה אמא ואני הינהנתי "רעיון מצויין" אמרתי לה והתחלתי להסתובב ואז עצרתי על הקופאית המופתעת והתחלתי לצחוק "אוי מצטערת! פשוט אני לא יודעת מה לבחור!" אמרתי לה והיא הינהנה "אני אעזור לך" אמרה לי ואז ניגשה לאיזה מקום מכובד, עמוס בכבשות מצויירות "אני ממליצה על הכבשה המתוקה הזו, ניקי, היא מאוד חמודה, תסתכלי" היא הוציאה לי כותונת לילה אחת עם כבשה אפורה שמוציאה לשון ואני רק הבטתי בה ואמרתי לבסוף "אני לא בקטע של כבשות". הקופאית נראתה מעט עצובה אבל מיד התעודדה "מה דעתך שרק תמדדי, תסתכלי איך זה עלייך, טוב?" היא הביטה בי במבט מתחנן ואז נאנחתי "אוקיי בסדר, אבל בינתיים תחפשי עוד כל מיני דברים!" והיא הינהנה וניגשה ישר לעבודה.
יצאתי מתא המדידה כשאני לבושה בכותונת לילה של הכבשה הזו ואמא שלי והקופאית עמדו אחת ליד השנייה "מושלם!" קראה אמא שלי והקופאית פשוט חייכה "נראה מעולה" לבסוף אמרה ואז אמא שלי אמרה "תורידי את זה אנחנו קונות" לא ידעתי על מי להסתכל, העברתי את המבטים שלי מהקופאית לאמא שלי וככה הפוך, מנסה להתחנן למצוא עוד איזשהי פיג'מה או כותונת לילה.
"נראה לי זה מדהים עלייך" אמרה אמא ואני נאנחתי ואז אמרתי " אמא את כל יודעת" ואז היא חייכה אלייה וחיבקה אותי "ואת סוזן שלי, מעצבת לעתיד" ואז שתינו חייכנו, מבינות אחת את השנייה.
"נראה לי לקחתי להם את כל התחתונים" מימלה אמא שלי והתחלתי לצחוק "ברצינות אמא!" קראתי ואז אמא הביטה בי במבט רציני "טוב אפשרי.." אמרתי לה. ישבנו על ספסל בקניון, מלאות שקיות רק מדלתא, מה יהיה בחנות הבאה?.
"טוב.. אז אה.. נמשיך?" הבטתי באמא שלי קצת מופתעת וקראתי "מה פתאום?! את כל זה קודם כל נכניס ישר לאוטו!".
תגובות (1)
תמשיכי!