שונות- פרק 3- החלטה

אז אם זה נכון, אני רוצה לחזור 16 שנה אחורה, לאותו יום שבו יצחק רבין נרצח, זה אפשרי?.
הייתי כבר ממש קרובה לבית הספר ועצרתי וניסיתי להתרכז ממש חזק כדי להגיע לשם, זה לא הצליח.
התחננתי שאעבור מימד, זה גם לא הצליח. אז איך זה פועל?.
"שאלה טובה" מעתי פתאום קול מאחוריי, הסתובבתי, אישה שנראתה בת 30 חייכה אליי ואני דיי נדהמתי שהיא יכולה לקרוא את המחשבות שלי.
"מי את?" שאלתי ואז היא ציחקקה "רוח רפאים" ענתה ואני צחקתי "ממש, אני לא בת חמש שמאמינה לכאלה שטויות".
האישה נזפה בי "אני באמת רוח רפאים, הנה אני אפילו אוכיח לך" היא התחילה לעוף בשמיים ואני מיצמצתי בהלם ובכדי לבדוק שאני לא חולמת.
"אבל.. אבל..איך זה אפשרי?" הייתי המומה ואז האישה הופיעה פתאום מולי "זה אחד מהכוחות שלך, את יכולה גם לקרוא מחשבות אבל את כל זה צריך ללמוד" הינהנתי באיטיות לאות הבנה והיא חייכה "למה את כל כך רוצה לחזור 16 שנה אחורה?".
"אני רוצה להציל את יצחק רבין" עניתי אוטומטית והיא התעופפה סביבי "את ילדה מאוד נבונה ונאמנה, נו טוב, אני אלמד אותך בתנאי שלא תספרי לאמא שלך אחרת יהרגו אותי" היא חייכה חיוך ערמומי ואני חייכתי איתה "אני מבטיחה לא לספר" ועשיתי סימן של סגירת פה עם מפתח כמו שהילדים הקטנים עושים כהם מבטיחים להיות בשקט ולזרוק את המפתח לים או לפח.
"יופי אז ככה: בחדר של אמא שלך יש טבעת בתוך קופסה עם מנעול, תמצאי את המפתח וניפגש כאן היום בערב" הינהנתי להבנה ורצתי לבית הספר וצעקתי לה "תודה!" והיא הינהנה.

בזמן שהלכתי מבית הספר חשבתי על מה שקרה היום: אורי הסתכל עליי כמעט כל היום ועקב אחריי ואז בשיעור האחרון ניסה לזרוק אליי פתק אבל המורה תפסה אותו.
טוב עכשיו אני צריכה להתרכז:בחדר של הורים שלי מסתתרת טבעת ואני צריכה להשיג אותה, רצתי הבייתה.