שומר הזמן- הקדמה

עמק כולו היה צבועה בצבעיה העדינים של השקיעה, נחל קטן ושקט זרם בעצלתיים בין עצי הפרי הזקופים.
ההרים הגבוהים הביאו אתם רוח קרה ומרעננת.
פתאום פרש בודד התפרץ לעמק בדהירה מהירה וחפוזה, כאילו הוא בורח ממשהו ולקח איתו את שלוות העמק.
סוסו היה שחור בגדיו היו בגדיי נוודים. מי זה?
קמתי מכיסה הנדנדה ורצתי לעברו.
"מי אתה?" שאלתי והובלתי אותו לביתי.
"אני…חות…ריידן" מלמל
"מי אתה?"
"…של…ח" מלמל בקושי
"צריך להכניס אותך" אמרתי בשקט. הורדתי אותו מהסוס שלו והכנסתי אותו בקושי רב לבית. השכבתי אותו על הרצפה והשקתי אותו.
בזמנו לא ידעתי שזו התחלה של הרפתקה וסביר להניח שאם הייתי יודעת מה צפויה הכנסת האורחים הזו לעשות לי לא הייתי עושה את זה.