שומרי הסוד(פנמיית האהבה)-פרק 11

-נקודת המבט של מייקל-

׳סוף סוף אנחנו לבד׳ חשבתי לעצמי כשאופק הלך והשאיר אותי לבד עם אמילי, ״איך הגעת לפה?!?!״ התחלתי לחקור אותה ״באוטו״ היא התחמקה ״לא לזה התכוונתי!!״ צעקתי לה בחזרה ״הצלחתי לשכנע את המנהלת שלכם!״ היא ענתה גם בצעקה ״אהה, אוקיי״ החזרתי לה בלחישה.
בפעם שעברה שאמילי הייתה פה העיפו אותה מהפנימייה בגלל שהיא הרביצה לילד אחד, הילד לא רצה לחזור מעולם לפנימייה ואת אמילי העיפו מפה, המנהלת נשבעה לנו שהיא בחיים לא תחזיר אותה אבל מאז החליפו מנהלת, אני לא יודע עם אני שמח או עצוב כי מצד אחד אני שמח שסוף סוף אני יכול לראות את אחותי ולא רק לדבר איתה בטלפון אבל מצד שני מספיק הסתבכתי בצרות בגללה, אני לא צריך עוד צרות.
אני זוכר שלפני שנה בדיוק הילד הזה בא אליי ואמר לי שאחותי מרביצה לו, אני זוכר את הדם שהיה לו על הרגלים ואת הדמעות שזלגו על עניו, מאז ריאתי אותו ואפילו לא יכולתי להתנצל בפניו.

-נקודת המבט של אבייה-

״הנעליים הירוקות יתאימו יותר לא???״ שאלה אותי נוי וקטעה את המחשבות המחרידות שעלו לי בראש ״כן,ברור״ עניתי לה במהירות ובאי-רצון, נוי קלטה שמשהוא עובר עליי ושאלה אותי עם משהוא קרה ׳להתחיל להסביר לה עכשיו???׳ חשבתי לעצמי ׳אי אפשר להביא עוד שומרת סוד אחת׳ המחשבות שעלו בראשי הביאו אותי להגיד לה שהכל בסדר ושאני סך הכול חושבת על התלבושת שלי לנשף פורים שמתקיים בעוד פחות משבוע.
שנה שעברה ביטלו את הנשף פורים בגלל המכות של רן ואמילי אבל השנה כנראה שזה הולך להתנהל כרגיל.
״עכשיו את תבחרי בגדים״ נוי עצרה את מחשבותיי ״בסדר״ עניתי לה תוך כדי שקמתי מהמיטה המבולגנת שלי והתחלתי ללכת לכיוון השירותים.
כעבור כמה דקות חזרתי עם שמלה לבנה ונעליים שחורת גבוהות שערי הבלונדיני המתנפנף שלי היה מסודר עכשיו בגולגול ״וואו״ אמרה לי נוי כשראתה אותי ״יפה?!?״ שאלתי אותה ״ברור,זה מהמם״ היא ענתה לי והרימה את מצב הרוח שלי, ׳איזה כיף שיש לי חברה כמו נוי׳ חשבתי לעצמי אבל שוב דפיקות בדלת עצרו את מחשבותיי ״פתוח!!״ צעקתי במהירות, תומר עמד בדלת ואמר לי ״בואי,זה דחוף!!!!!״

-נקודת המבט של ספיר-

התור היה ארוך כל כך, כאילו שכל התלמידים בפנימייה הזאתי רוצים להשתתף בתחרות הכשרונות הצעירים הזאת, הרי אני באתי לפה רק בגלל שאופק שכנע אותי ועכשיו אני יצתרך לנסות לשיר יותר טוב מכולם פה????, זה המון אנשים איך אני יכול לנצח ולזכות בטלוויזיה אישית????.
התור שלי לגשת למורה למוסיקה ולהגיד לה את שמי הגיע מהר יותר ממה שחשבתי היא ראתה אותי וענייה השחורות נפתחו לרווחה ״וואו, מה הכבוד שאת הגעת להירשם??״ היא אמרה לי בזלזול ״אופק שכנע אותי!!״ עניתי לה תוך כדי שלקחתי את ורשמתי על דף לבן את שמי ושם משפחתי ואת הכישרון שלי, אחרי שסיימתי לרשום היא לקחה אלייה את הדף ואמרה ״לשיר?!?!,זה יהיה מעניין״ היא אמרה לי תוך כדי שקראה לנער שאחריי לבוא.
חזרתי לחדרי עד שפגשתי את אמילי במסדרון, יש לי עבר מאוד ארוך עם אמילי, עבר שניסיתי להדחיק ״התגעגעת??״ היא שאלה אותי ״ברור״ אמרתי לה אפילו שממש לא התגעתי אלייה.
בפעם באחרונה שראיתי זה היה בבית חולים שהיא באה להתנצל בפניי אח שלי על זה שהיא הרביצה לו, אחרי שהיא התרחקה ממני שלחתי SMS לתומר שבו רשמתי ״תוותר על להרוג את שובל,קודם אמילי!!!״