שוטר במשרה מלאה – פרק 1

"איפה היית אתמול בלילה?!" שאלית את החשודה.
"אהה, אהה, ל-לא הייתי ב-בשו-שושושום מקום" החשודה גמגמה בפחד.
"לא היית בשום מקום?! איך מישהו יכול להיות בשום מקום?! לא הגיוני! אני שוללת את התשובה שלך. את מנסה להסתיר ממני משהו?" שאלתי בגאווה מוסתרת.
"אני הייתי ב-בית ש-שלי" הרגשתי פחד עז בדבריה.
"אבל בבית שלך התרחש הפשע. ואת טוענת שלא היית בזירת הפשע. עליתי עליך! את משקרת! תודי!" הוצאתי עליה את כל הכעס שלי. אני מרגישה שעשיתי הפעם עבודה מצוינת.
"בסדר! בסדר! שברת אותי! אני גנבתי את השרשרת. אני!" היא סוף סוף הודתה.
"בסדר, חן, היית מצוינת. את קיבלת את העבודה" אמר הבוס שלי. התרגשתי. עברתי את האודישן!
"וואו! חן! את טוראי וכבר הצלחתי לשבור אותי. יפה!" אמרה ה'חשודה' שהיא תהיה המשגיחה עלי, טלי. אתם מבינים? לכל טוראי (שוטר בדרגה ראשונה), יש משהו שמשגיח עליו. כשאעבור שלב, כבר לא תהיה לי משגיחה. "ואת היית שחקנית נפלאה" החמאתי לה גם.
כרגע עברתי אודישן כדי להיות חוקרת חשודים בשטרה. הם קיבלו אותי כי אני יודעת לשבור. אבל, ככה הם אמרו לי, אני צריכה פחות להגזים כי אם החשוד הוא לא האשם הוא יכול לתבוע אותנו או להגיש תלונה.
"טוב, חן," אמרה טלי, "יום העבודה הראשון שלך. פה יש איש המעורב בשוד שהתקיים בבנק היום. הוא עד, לא חשוד. עליך לחקור אותו בעדינות לגבי מה שקרה".
נכנסתי לחדר חקירות. ראיינתי אותו והכל הלך מעולה. כתבתי את כל הנתונים והבאתי לטלי. "היית בסדר," היא אמרה, "אבל אל תשכחי שיש מצלמות בחדר חקירות. אנחנו עוקבים אחרי כל צעד שלך, אז לא לעשות שטויות. היא תפחה לי על הכתף והלכה. 'לא לעשות שטויות' מה זאת אומרת לא לעשות שטויות? מה אני ילדה בת 4? היא לא סומכת עליי. ומה זה אומר שטויות…
חזרתי הביתה והחבר שלי ברך אותי לשלום. הוא גם עובד במשטרה, רק בתפקיד אחר. הוא בתפקיד השוטר כמו שרואים בסרטים. זה שנלחם, זה שיורה. זה מגניב אבל אני דואגת לו. זה קול שהחבר שלך כזה אמיץ אבל הוא יכול להיפצע. לאומת זאת, העבודה שלי מסוכנת. אבל היא גם לא פחות קשה. ואני רק מתחילה….
המטרה שלי זה להיות שוטרת במשרה מלאה….