שדים-פרק 1

"יותר חזק" אמר ג'ון בעצבנות מעוסה.
הכיתי בשק האגרוף בחוזקה.
"יותר חזק!" צעק.
הכיתי בה יותר חזק וזיעה נטפה ממצחי.
"מה קורה לך אליס תתאפסי,יותר חזק!"
"הא!" התעצבנתי והכיתי בכוח בשק האגרוף,הוא נדחף אחורנית באגרסיביות וחזר לכיווני,זזתי מיד והשק דחף את ג'ון שעמד לידי אחורנית והטיח אותו לתוך הקיר.
צחקתי והורדתי את כפפות האגרוף,"מה אתה אומר על זה ליצן?"
הוא הרים את ידו והתנשם,"אני חושב שזה היה טוב,אבל פחות אגרסיביות בפעם הבאה או-קיי?"
טלטלתי את ראשי,"לעולם לא"
סטיבן המאמן שלנו התקרב אלינו בעצבנות,סטיבן הוא הבחור הנוראי והמפחיד יותר מכולם-הוא קירח ויש לו קעקוע של דרקון לכל ארוך הגוף והוא מלא בפירסינגים משלל הסוגים.הוא היה קשוח מרושע והתנהג בצורה אנוכית וחרא-במילים האחרות הוא המורה האהוב עלי בכל פנימיית ציידי השדים המחורבנת הזאת.
"מה אתה שוכב קלינקטון?עמוד על הרגליים!" נבח סטיבן.
ג'ון נעמד על רגליו כמעט מיד בבהלה,"כן אדוני"
המשכתי לצחוק וסידרתי את הגופייה השחורה שלי.
"את מוכנה להדגמה?" שאל אותי סטיבן.
"הדגמה?" לא הבנתי.
"את תצטרכי להלחם נגד כריסטופר" אמר סטיבן.
כריסטופר הוא נער אכזרי בגילי ומגעיל במיוחד-אבל חזק במיוחד,אחד הטובים בכיתה.
"מוכנה" חייכתי חיוך קטן.
"תלמידים!" צעק סטיבן.
כולם הפסיקו את מה שעשו והסתובבו אליו.
"הדגמה-כריסטופר ואליסון לעלות למעלה"
כריסטופר חייך וקפץ על משטח ההדגמה,קפצתי גם אני.
"מוכנה שאני אעשה ממך מקרוני?" שאל כריסטופר בהתגרות.
"מקרוני? זה הכי טוב שיש לך?" גיחכתי.
"תשתקי לפני שאני אשבור לך את הפרצוף"
"יותר טוב"
שמעתי את הפעמון וכריסטופר הסתער עליי,זזתי הצידה והכיתי בפרצופו אגרוף חזק,הוא מעד אחורנית,בעטתי בו והוא נעמד מידי וניסה לתת לי אגרוף חזרה,התכופפתי וסובבתי את רגלי כדי שיפול למטה,הצמדתי את ידי לצווארו,"שלוש" קרא סטיבן.
"שתיים"
כריסטופר ניסה להלחם בי.
"אחת"
שחררתי את כירסטופר,"אני אפוצץ לך את הציצי שלך את מבינה?!" צרח עליי בעצבנות.
קפצתי מחוץ למשטח וחייכתי,"נראה אותך"
הוא ניסה להסתער עלי אך בעטתי בו באשכים והוא התקפל מיד בכאבים.
"היי יוצאים היום למקגעיל נכון?" שאל ג'ון כשיצאנו מחדר האימונים,מקגעיל היה עוד שם למקדונלס-רשת ההמבורגרים הכושלת בעולם לעומת בי-בי-בי (תודו שזה נכון),
"ברור,בוא נלך לאסוף את גרי וניסע" הוצאתי חבילת קאמל לייט מהתיק והדלקתי סיגריה.
"טוב אני מתאר לעצמי שהוא מחפש אותנו" אמר ג'ון.
"היי חברה" אמר גרי מאחורינו וחייך.
"היי גר,רוצה סיגריה?" שאלתי אותו.
"בטח" אמר והדליק את הסיגריה שנתתי לו.
"טוב מי נוהג?" שאל ג'ון.
"אני" עניתי.
"אז קדימה נלך" אמר ויצאנו מהפנימייה לעבר החנייה,התקרבנו לסוברו האפורה המשותפת שלי של גרי ושל ג'ון (כן התחלקנו בכסף לקנות את המותק הזאת).
נסענו למקגעיל והדלקתי גרין דיי על פול ווליום.
"למה דווקא השיר הזה?" התעצבן גרי.
"התשובה היא פשוטה" עניתי.
"מה התשובה?" התעניין ג'ון.
"כי בא לי"