שברי זכוכית 16

כעבור מספר דקות נוספות פרצה לאולם כרוח סערה מרי העיתונאית. ללא היסוס היא התקדמה ישר לעבר לאון וחבורתו.
"אוי לא כבר חשבתי היא לא תגיע" רטן פטר בקול רם.
"מרי סוף סוף סוף. פחדנו שפספת את המטוס" ג'מה חיבקה אותה חיבוק גדול ועוטף.
"עוד קצת והייתי באמת מאחרת לטיסה" מרי השתחררה מהחיבוק בחוסר סבלנות "כל העובדים שם כאלה איטיים וחסרי תועלת, עמדנו בתור שעות. אני רואה שגם החבורה העליזה כבר כאן כמובן". היא נעצה מבט מלא טינה כלפי לאון ובמיוחד פטר. לאון נופף וחייך. פניה של מרי התעוותו עוד יותר. היא לבשה שמלה שחורה מחויטת ושרשרת פנינים ארוכה. הפעם המסגרת של המשקפיים שלה הייתה מנומנרת.
"בוודאי שאנחנו כאן. אנחנו אורחי הכבוד המיוחד של בעל המלון החדש! הוא שכר את שירותיו של המאסטר הדגול על מנת לעצב את כל המלון ביצירות שלו". אמר פטר ואפו עלה לשחקים.
"לא מפתיע אותי בכלל, הרי גם אדון לומברדי ידוע כחובב חשפניות וזונות מושבע. למסיבות החשק שלו יצא שם בכל איטליה. ועכשיו הוא החליט להשתלט גם על מיאמי עם התועבה שלו- ומי יכול להיות שותף טוב יותר מאשר האמן הזנאי המפורסם?". כולם עברו להסתכל על לאון, אשר באותו הרגע היה עסוק בלגעת ולחקור את שרשרת הזכוכית של ג'מה. הוא ישר הוריד את ידיו במבוכה.
"אני מאוד מקווה שלא באת לכאן להמשיך עם כל ההכפשות שלך כמו שעשית בפתיחה של בוב הזקן. אני לא אעבור על זה בשקט הפעם". אמר פטר ברוגז והניף את האצבע שלו מול פניה של מרי.
אם כשהוא אומר 'שקט' הוא מתכוון לצעקות, הקללות וכמעט התגרה הפיזית שהחלה פעם שעברה- מעניין מה יקרה הפעם כשהוא כבר לא יהיה שקט. חשב לעצמו לאון והמשיך להסתכל על השרשרת באובססיביות.
"אני הולכת לחכות להופעה של מר לומברדי, אם הוא אכן יופיע הפעם. הבן אדם ידוע בתור אחד שבא ונעלם לפי העולה על רוחו והמון פעמים הוא היה מארגן אירועים ענקיים כמו אלה, מזמין את כל האורחים העשירים ואת העיתונאים ובסוף לא מגיע כי הוא החליט שלהשתזף במונטה קרלו מתאים לו יותר. אז אם הפעם הוא יגיע ויציג טיעונים משכנעים על המלון החדש ודרך הפעולה שלו אז אולי אפילו אכתוב כתבה מחמיאה, מי יודע".
"אני בטוח שהמלון יהיה הצלחה פנומונלית עם או בלי הכתבות המיותרות שלך שאף אחד אפילו לא קורא" אמר פטר בעוקצנות וחלף על פניה של מרי לעבר הבר. סוף סוף החלטה נכונה בערב זה חשב לאון ורץ אחרי חברו בשמחה. שניהם הזמינו כוס וויסקי בלי קרח וצפו כיצד האולם מתחיל להתמלא באנשים עשירים ומגונדרים.
"מעניין אם אדון לומברדי באמת יגיע הערב" תהה פטר "לשם שינוי, הפמיניסטית המעצבנת צודקת במשהו, הוא באמת ידוע כמסתורי ולא נוהג להופיע בציבור לעיתים קרובות. אבל אזמרלדה אמרה לי שהפעם הוא כנראה יופיע כי הוא גם סיפר לה שיש לו חדשות חשובות לחלוק עם העיתונאים. חדשות שלא קשורות רק למלון".
"באילו חדשות יכול להיות שמדובר?" לאון סיים את כל השתייה בשלוק אחד ובאופן אוטומטי הכניס את הכוס לתיק שלו.
פטר עצר את ידו "אנחנו לא גונבים מהמקום שמפרנס אותנו".
לאון החזיר את הכוס לבר באי חשק. כוס אחת מסכנה לא תרושש את האיטלקי המיליונר . אבל פטר הסביר לו שמדובר בעניין של ערכים. לאון לא הבין כל כך במה מדובר. הערכים שלו כללו שתייה עד עילפון וניפוץ זכוכיות מסוכן. הבנות הצטרפו לשבת איתם ליד הבר.
"הודיעו עכשיו לאזמרלדה שבעוד מספר דקות הוא מגיע" אמרה ג'מה בהתרגשות.
זה יכל לסבר מדוע איזמרלדה החלה פתאום להתרוצץ במהירות האור ברחבי האולם ולצעוק הוראות בטלפון. בשלב מסוים היא ניגשה למדרגות המפוארות הענקיות שמהן מר לומברדי היה אמור לרדת בדרמתיות. כנראה שהיא לא אהבה את סידור הפרחים שהיה מונח בתחתית גרם המדרגות אז היא פשוט זרקה אותו על אחת העובדות המפוחדות בעודה צועקת "אמרתי לשים את שושנת העמקים לא שושנה רגילה! הם צריכים להיות לבנים. אין לך הבנת נקרא בסיסית?" בלי לחכות לתשובה היא המשיכה להתרוצץ ולהעליב כל עובד שנקרא בדרכה.
"יופי, תכף הוא יגיע. תזכור לוני, אני עושה את כל הדיבורים. אתה רק עומד בשקט, מחייך ומהנהן" ההתרגשות החלה להשפיע גם על פטר. אמנם הוא פגש אין ספור מיליונרים בחייו בעסקי האמנות אך מר לומברדי היה ללא ספק אחד מהכרישים הגדולים. כזה שאם הוא יצליח להכניס אותו לרשת שלו הוא ירוויח ובגדול.
"אין שום בעיה" ענה לאון ולגם משקה נוסף.
איזמרלדה רצה עליהם בצעדי ענק "אתם לא תאמינו אתם לא תאמינו" היא התנשפה בכבדות וידיה נאחזו בחוזקה בכתפיה של מרי "רוצי מהר ותודיעי לכל הצלמים לעמוד בהיכון. הרגע אדון לומברדי התקשר אליי בכבודו ובעצמו ואמר שהוא מגיע עם ארוסתו החדשה!".
מרי לא האמינה למשמע אוזניה. זה הולך להיות סקופ ענקי "מאז הגירושים השלישיים שלו לפני שנתיים הוא לא נצפה יוצא עם אף אחת. כנראה שהגירושים האלו פגעו בו מאוד והוא היה זקוק לפרטיות שלו. אבל ככה לצאת לאור עם ארוסה חדשה בלי שלאף אחד לא היה מושג על קיומה בכלל? ואוו. מר לומברדי בהחלט יודע איך ליצור כותרות" היא אמרה בהתרגשות ורצה להודיע לכל חבריה העיתונאים והצלמים.
לפתע החלה להישמע מוזיקת תופים וחצוצרות שניגנה להקה באמצע האולם. כל העיניים היו נשואות לגרם המדרגות. אפילו לאון חדל מהשתייה שלו לכמה שניות. שתי דמויות של גבר ואישה צצו בראש המדרגות והחלו לאט לאט לרדת אל הקהל. הגבר אחז בידה של האישה. ניכר היה שהוא גבוה ממנה לפחות בראש. הפלאשים של המצלמות לא הפסיקו להבהב והיה קשה לראות היטב את הדמויות. ככל שהם ירדו יותר במדרגות ככה תווי פניהם וגופם נהיו מובנים יותר. הגבר היה בשנות ה-50 לחייו עם שיער שופע ומאפיר. עיניו היו חומות וגדולות ועורו היה שזוף ומבריק. הוא לבש חליפה שחורה עם עיטורים לבנים ועניבה בצבע זהב. הוא היה כל כך עשיר שזה לא היה מפתיע אם היה מתגלה שהיא עשויה מחוטי זהב אמיתיים. הבחורה שלצידו לבשה שמלה לבנה ארוכה עם פסים בשלל צבעי ניאון שחתכו את השמלה לאורכה ולרוחבה. היא נעלה נעלי עקב גבוהות בצבע זהב תואם לעניבה של בעלה לעתיד. על כל אצבע הייתה לה טבעת גדולה וכנראה גם יקרה להחריד ושיערה הארוך והמעוצב היה צבוע בצבע טורקיז בוהק. זאת הייתה ליידי קנדי.