שברי זכוכית פרק 15

כאשר לאון ופטר חזרו לחדר שלהם לאחר הקניות, לאון ישר החל לסדר את השלל שלו על הרצפה.
"אל תתחיל לפזר לי פה את כל השטויות שלך. הסטודיו שלך יהיה מוכן רק מחר, תנסה להיות ילד גדול ולהתאפק עד אז".
"רק רציתי למיין את כל ההפתעות הנעימות שמצאתי היום" ענה לאון בעודו מגלגל את צמיד חרוזי הזכוכית על פניו.
"תכף צריך להתחיל להתארגן. תזכור, אתה לא אומר כלום הפעם. אני לא מאמין שהכלבה הפמיניסטית הזאת תגיע שוב. בטח היא לא תפסיק להציק לי כמו בפעם שעברה" התלונן פטר אך לאון ראה את ההתרגשות וההנאה בפניו.
"אגב, אפילו לא ראיתי איזה בגדים הבאתם לי בסוף מהחנות" לאון ניגש לשקיות שהיו מונחות על המיטה שלו והדבר הראשון שהוא שלף היה מכנס הפלמינגו הוורוד. הוא הסתכל עליו בעניין רב ואז עבר לבגד הבא בלי לומר מילה. פטר היה מאוכזב. הוא ציפה שלאון יזדעזע ויסרב ללבוש דבר כה צעקני. התוכנית שלו לא עבדה.
"אני אתקשר לליידי קנדי להתייעץ מה ללבוש הלילה כדי להרשים את העיתונאים. היא תמיד נותנת עצות כל כך טובות." אמר לאון לבסוף.
"אוי נו באמת, תעזוב כבר את הכלבה התחמנית הזאת. אתה לא מבין שהיא כבר סיימה לנצל אותך ועברה לפראייר אחר? פלוס, הטעם שלה בבגדים המוני וזול."
"לא נכון" אמר לאון בעלבון גלוי "אנחנו חברים טובים למרות כל מה שקרה ותמיד נמשיך לשמור על קשר" הוא חייג אליה אך הנייד שלה עבר ישר לתא הקולי.
"חה! אמרתי לך" פטר התענג על כל רגע.
"זה מוזר מאוד… בכל הזמן הזה שהכרתי את ליידי קנדי היא הייתה זמינה תמיד. הפלאפון שלה הוא הדבר החשוב ביותר בשבילה. רק בפעמים שהיא בטיסה היא מכבה אותו וגם זה אחרי וויכוחים ארוכים עם הדיילות. אבל לאן יכול להיות שהיא טסה? היא בטוח הייתה מעדכנת אותי".
"אז כנראה שטעית, כלבלב קטן ותמים שכמותך".
אחרי שפטר ראה את פניו העצובות של לאון, החיוך הזחוח והמרוצה החל לאט לאט לרדת מפניו והוא התחיל לרחם עליו. כנראה שנשארה בו טיפת נשמה אחרי הכל.
"בסדר בסדר . אני אכנס לאינסטגרם שלה לראות אם היא עדכנה שם משהו לגבי המקום בו היא נמצאת. רק אל תבכה כמו ילדה קטנה".
פטר החלף לדפדף בפלאפון שלו "מוזר מאוד… התמונה האחרונה היא מלפני שבוע ורואים בה את החברה שלך בבגד ים בצבע זוהר ונורא כרגיל על רקע חוף ים בלתי מזוהה וכתוב 'החופשה הסודית שלי' ובסטורי שלה שהיא העלתה לפני שעתיים כתוב שהיום היא סוף סוף חוזרת. אז כנראה שצדקת, היא באמת בטיסה עכשיו".
"חופשה סודית?" חזר אחריו לאון בתמיהה. בדרך כלל ליידי קנדי לא אוהבת סודות, להפך היא משתפת בהכל את העוקבים שלה. מעניין למה הפעם היא הייתה צריכה לשמור על מסתורין שכזה".
בלית ברירה, עם העדרותה של ליידי קנדי, נאלץ לאון להקשיב לעצות האופנה של פטר. לבסוף הם עמדו שניהם מוכנים ומזומנים בכניסה לאולם האירועים הגדול והמבריק של המלון. בקיר המרכזי עמדה יצירה ענקית של לאון שנקנתה מבעוד מועד.
"אוו, הריסות 31- כמה זמן לא ראיתי אותך" שמח לאון ורץ בדילוגים לגעת בזכוכית האהובה שנלקחה ממנו באכזריות על ידי פטר תמורת כסף. המון המון כסף.
"אתה מוכן להתנהג כראוי?" נהם פטר בכעס בזמן שלאון שפשף את הפנים שלו בזכוכית הקרה. כמה מן העיתונאים שהגיעו ראשונים שמו לב למתרחש ורצו לצלם בהתלהבות את האמן הדגול יחד עם אחת מיצירות המופת שלו. פטר ישר שינה את גישתו וחיבק את לאון באהבה.
"שלום לכולם, אני מתרגש להציג בפניכם את המאסטר הגדול! אתם זוכים להיות המאושרים הראשונים אשר מתעדים אותו יחד עם אחת מעבודותיו הגדולות ביותר בכל הזמנים. וזה עוד כלום, כאשר המלון יפתח אתם תזכו לראות יצירות רבות חדשות ומשוכללות". פטר זרק הבטחות לאוויר בעוד הפלאשים של המצלמות הבהבו בחוזקה. לאון ניסה לחייך ולא לסגור את עיניו בכאב. בסוף שניהם לבשו מכנסיים לבנים מחויטים. "אתה במיאמי יקירי, הצבע הרשמי פה הוא לבן" זכר פטר את מילותיה של איזמרלדה ופעל לפי הוראותיה המדויקות. פטר לבש חולצה מכופתרת ארוכה בצבע כחול מלכותי ועמוק. הוא אמנם קיפל את השרוולים אך עדיין לא היה מוכן להיפרד מהחולצות המכופתרות הרשמיות והאהובות. לאון לבש חולצה קצרה עם כפתורים והדפס של דקלים בצבעי צהוב וכתום. השיער של שניהם היה מרוח לאחור בג'ל. פרי ידיו של פטר כמובן. הוא עשה את מרב המאמצים על מנת להסתיר את התספורת האי סימטרית שלאון אירגן לעצמו באותו לילה של שכרות "מחר על הבוקר אנחנו הולכים לספר שיסדר את זה!" הוא אמר בכעס בעודו נלחם בקצוות שיער קצרה וסוררת שלא הסכימה לעמוד במקום.
"אין שום בעיה" אמר לאון בלי להקשיב בעודו מסיים את בקבוק האלכוהול האחרון שהוא מצא במקרר.
החלו להגיע אורחים נוספים לאולם ובניהם גם איזמרלדה וג'מה החגיגיות.
"ואוו" קראה בהתלהבות איזמרלדה כאשר ראתה את לאון "אתה כמעט נראה מושך בבגדים האלו! כל הכבוד לי, תמיד יודעת להוציא את המיטב מאנשים. אפילו ממקרה אבוד כמוך. אבל אתה עדיין מסריח". לאון לקח את המחמאה במבוכה וניסה לא לנשום יותר בסביבת איזמרלדה. היא הייתה התגלמות השיק בשמלת סטרפלס לבנה וארוכה, לצווארה היתה שרשרת איזמרלדים ירוקה ענקית. אולי בגלל אהבתה לאבן חן זו היא החליט ששמה העסקי יהיה כמו כן איזמרלדה, למרות כי היא אף פעם איננה מודה שזהו לא שמה האמיתי. בעצם, אף אחד לא יודע את שמה האמיתי, ולא את גילה. שיערה היה אסוף בתסרוקת גבוהה ומוקפדת וצבע השפתון האדום והמבריק שלה תאם לציפורניה. כמה צעדים אחריה דידתה ג'מה כרגיל. בהתחלה לאון לא זיהה אותה כי היה רגיל לראות אותה לבושה בבגדים צבעוניים ומשונים אך הפעם היא עמדה במילתה וכל המראה שלה היה שחור ולבן בלבד. היא לבשה שמלת תחרה שחורה קצרה עם שרוול שקוף ועיטורי פרחים לבנים עליה. שיערה הארוך היה פזור והגלים בשיערה נראו עשויים ומעוצבים יותר מהרגיל. כנראה גם הבנות התעסקו בשיער זמן רב ולא רק פטר המסכן. אך הדבר המפתיע ביותר הייתה השרשרת שהיא ענדה על צווארה. זאת הייתה שרשרת החרוזים הצבעוניים שהיא ולאון ראו בחנות מקודם. אז לשם היא נעלמה חשב לעצמו לאון בזמן שג'מה תפסה את מבטו על השרשרת "החלטתי שקצת נגיעת צבע לא תזיק אחרי הכל" היא ליטפה את השרשרת באהבה. לאון הרגיש צורך עז גם הוא ללטף את כדורי הזכוכית המנצנצים ולאחר מכן לנפץ אותם לרסיסים קטנים.