שבועיים לאהבה: פרק ראשון
"היי"הקול נשמע מעליי, אך לא ייחסתי
לו חשיבות.
זאת אומרת, במקרה הכי טוב, זה הוא,
ובמקרה הכי רע, זה עדיין הוא.
"סליחה, קוראים לך במקרה איימי?" הוא שאל
והפעם הרמתי אליו מבט, הוא היה בדיוק כפי שחשבתי שיהיה,
גבוה, שזוף עם שיניים ירוקות בהירות ושיער כהה.
"מה?" שאלתי וברגע שהגיתי את המילים הבנתי את הטעות שעשיתי,
לא הייתי צריכה לבוא לפה.
לא הייתי צריכה להסכים לזה.
"כלום, פשוט קבעתי להיפגש פה עם חברה שלי, ואין לי ממש מושג מי היא
בעצם"הוא אמר והתיישב לידי.
משהו פה לא מצא חן בעיניי, זאת אומרת מצד אחד, הוא אומר לי שיש
לו חברה, אבל מצד שני, הוא בכול זאת התיישב לידי.
"אמרת שיש לך חברה,נכון?"שאלתי לאחר שנייה, מנסה למצוא דרך לצאת מהמצב הזה.
"כן"אמר מאריך את המילה, כאילו אומר'תגיעי לנקודה'
"אז למה אתה יושב לידי?"שאלתי והרמתי לעברו גבות.
"אין לי ממש מושג"הוא מלמל וחשב מה מפה.
"טוב, אז נראה לי שאני אלך" אמרתי ברגע שהבנתי שאין לו מושג מי אני.
"אבל את לא יכולה להשאיר אותי פה לבד" הוא אמר בקול קטן ועצוב.
"למה לא?" שאלתי בזמן שהתחלתי ללכת.
"כי, אני לא מכיר פה אף אחד?" הוא אמר והביט בי בעיניים מתחננות.
"ומה אומר לך שאני מכירה פה מישהו?" שאלתי ונזכרתי בהסכם שלנו,
להיפגש במקום לא מוכר לשנינו, ולבנות הכול מאפס.
"פשוט"הוא התחיל להגיד"פשוט ישבת פה, ונראה היה שאת מתמצאת פה"
"מצחיק, כי אין לי מושג מה אני עושה פה בכלל" אמרתי והסתובבתי חזרה ללכת.
"לפחות תגידי לי מה השם שלך" הוא צעק אחרי ואני זוכרת שהסתובבתי,רק לשנייה
ואמרתי" קוראים לי קייט"
וככה פחות או יותר הכול התחיל.
תגובות (5)
מעתיקנית תמונות ;-;
בכל מקרה, זה מאוד יפה. תמשיכי ^^
מעולההה
אני כל כך מצטערת בקשר לתמונה. אני אמרתי בצחוק, לא שמת לב לתגובה הקודמת בהקדמה? אני באמת שמתנצלת, זה היה בצחוק. סליחה, סליחה סליחה.
יודעת מה? גם לי נמאס ממך. אני לוקחת את מילות התנצלותי בחזרה.
נשמע מעניין מאודדדדד