רשימותיו של מטורף- פרק 1

בבית המשוגעים המנוכר מצא את ההיגיון.
החלומות לא נתנו מנוחה לנפשו.
האדם הוא פרדוקס. חוכמתו הגבוהה נבעה מטיפשותו המוחלטת. אולי זה היה הקסם שלו.
בגן הילדים עוד היה מוזר. הסתכל על ידו וחשב לעצמו- איך היד שלי כל כך קטנה ונקייה ושל המבוגרים גדולות ומלאות בשריטות? כמובן שמה שראו האנשים היה ילד קטן שבוהה בידו שעות.
הטרגדיה בהתבגרות מוקדמת זה שהוא לא היה יכול לחוות את הקלילות בילדות. ילדות מפוספסת חשב בליבו.
עם הזמן המוזרות התבגרה לטירוף. התגברות עליה לא הייתה מנת חלקו.
בבית המשוגעים הקר מצא את ההיגיון.
פגש באנשים טובים שנפלה בהם מתנה לא ממומשת. להיות כלי לעזר לאנשים הפכו אותו לפופולרי יותר מהאחים האחיות והצוות. הוא מצא שם את החום שהיה חסר לו. אז הבין מה הוא.
פגש בסבא מלא בצלקות שיצא דעתו בגלל המלחמות. היה מדבר אתו רבות. הצלקות המכוערות לא הסתירו את היופי החבוי שלו. העבר הנסתר שרק הוא ראה. היה יושב איתו שעות ושומע סיפורים מרתקים ודן במהות החיים.
ראה אך לא הבחין, בילדה עם העיניים הירוקות שהיו בהן טירוף. ואולי מזל שלא כי אם כן אולי היה נשאר….
האנשים האמתיים היו המטופלים. המחופשים היו אותם אנשים שנחשבו "נורמליים".
ואז הכל התחיל…