רק עוד רגע אחד …
קשרתי את שיערי היטב לאחר סירוק ארוך, לבשתי חולצת בטן שחורה וטייץ מעור ומעל שמתי עליי ג'קט משבצות בצבע שחור, אפור, לבן.
נעלתי נעלי ואנס שחורות, לקחתי את הטלפון ויצאתי מהבית אל עבר הלימוזיה,
טוב לא נעים להגיד את זה אבל כן אני עשירה אבא שלי הוא איש עסקים מאוד ידוע ואמא שלי היא רופאה מאוד בכירה בבית החולים הגדול ביותר במדינה שלי.
–
לאחר הנסיעה הארוכה הגענו…הגענו לפנימיה, מי היה מאמין שאני לוסי אנדרסון אהיה בפנימיה בגיל 16 אבל החיים תמיד מפתיעים אותי …
–
לאחר כל ההיכרות עם המנהלת והסיור בפנימיה עליתי לחדר שלי הוא היה די קטן,
מיטה קטנה לבנה הייתה בצד ובצד השניה שולחן כתיבה קטן וכיסא מעץ צבוע בלבן, על השולחן הייתה חוברת עם סמל הפנימיה בה היה כתוב את כל המערכת שעות שלי, החוקים ועוד דברים משעממים.
ליד הדלת מול המיטה היה ארון בינוני, ובקיר שליד(לא של המיטה) הייתה שידה קטנה עם 4 מגירות וטלוויזיה קטנה, על הטלוויזיה היה שלט.
–
–
אוקיי אז זאת הייתה בערך הקדמה לסיפור,
אני די מתחילה א אל תשפטו אותי ♥
אבל לא לדאוג הסיפור עצמו יהיה יותר טוב :)
תגובות (0)