רק למות זה כול מה שאני רוצה פרק 3

פרק 3:
בפתק היה כתוב: ליאן אני מצטערת, אני לא יכולה להיות איתך,
יש לי עומס בעבודה, וזה לא בגלל החבר שלי.
אז אני מצטערת, אני עוזבת אותך, ואני נוסעת לח"ול, השארתי לך כסף, והמקרר מלא באוכל, אני מצטערת, אבל זה לא אומר, שאני לא אוהבת אותך, אני כ,ן אבל פשוט לא יכולתי, מצטערת…
אוהבת אמא.
הייתי בהלם עמדתי, ולא זזתי.
"הי..היאא.. עז..בבהה…אאוו..תתיי??"שאלתי בגמגום.
עמדתי, ואחרי שניה נפלתי על הברכיים, והתחלתי לבכות חזק כול כך, ופשוט נשברתי.
אפילו שהיא ככה, היא עדיין אמא שלי, אני לא יכולה לחיות לבד.
אני רק בת 16!!.
"אני לא יכולה לחיות ככה, אני הולכת לגמור אם זה!"צעקתי. והלכתי למטבח, ולקחתי סכין.
החזקתי אותו, ואז נפתחה הדלת.
זה היה טומי, הוא רץ עלי, ולקח ממני את הסכין.
"תחזיר לי את הסכין, אני צריכה לגמור אם זה"אמרתי בבכי, ונפלתי על הרצפה.
"לא!"אמר, והחזיר את הסכין למקום.
"למה?למה כול כך, איכפת לך ממני?"שאלתי, עדיין בבכי.
"כיי..כי…"אמר בגמגום.
"כי?"שאלתי.
"כי, אני אוהב אותך"אמר, והסתכל לרצפה.
הייתי בהלם, מישהו אוהב אותי?.
"מה?באמת?"שאלתי בהלם.
"כן.."אמר.
"אבל, למה?"שאלתי.
"כי את שונה, מכול הבנות את יפה, ולא כמו כול הבנות הזונות האלו"אמר, והסתכל עלי.
"אבל, אני לא מכירה אותך"אמרתי.
"אבל אני כן"אמר.
"איך?"שאלתי.
"כי אני הייתי בבית ספר הזה כבר מזמן, וראיתי אותך, ותמיד עקבתי אחרייך, ועוד דברים.."אמר.
לא אמרתי כלום, פשוט הסתכלי עליו, והוא עלי.
הוא התכופף עלי, וישב מולי.
"אז מה אתה רוצה לעשות אם זה, שאתה אוהב אותי"אמרתי, והורדתי את הראש.
"את זה"אמר, והרים לי את הראש, ונישק אותי.