רק ידידים- פרק 12

ההתערבות התחילה, אני ודילן הלכנו לכיתה כדי שקריסטין וכריס לא יחשדו שגילנו. הבטתי בדילן, הניצחון שלי היה מובטח זה די צפוי, אנחנו בנות די ברור שקריסטין תספר לי. אבל אז נזכרתי בפתיחות שהייתה אתמול בין דילן לכריס, אז אני יכולה גם להפסיד. לנשק את דילן לא נשמע כמו רעיון רע, אלא כמו רעיון מצוין ככל שהימים עברו שדילן לצידנו, התחלתי להרגיש בטוחה לצידו, התחלתי להרגיש רגשות שלא ידעתי שחבויים בתוכי. דילן גרם לי להרגיש בטוחה, נינוחה וחופשייה. האם אני מתאהבת בדילן? אני לא יודעת, אבל בתוכי יש רגש בלתי מוסבר.

אני ודילן חזרנו לכיתה, והתיישבנו בשני שולחנות שונים, כך שכריס וקריסטין יהיו חייבים להתפצל. יכולתי לשמוע את הצלצול המודיע על סוף ההפסקה. כריס וקריסטין נכנסו לכיתה מחויכים, הייתי כל כך שמחה בשבילם. וגם מעצם העובדה שכריס לא הפך לגלגל שלישי, כאשר אני ודילן ביחד נראה לי. מה שקורה ביני לבין דילן לא ממש ברור, בכלל לא ברור.ראיתי שדילן וכריס בעיצומה של שיחה, שמהצד שנראית מרתקת מאוד. אולי הוא מספר לו עליו ועל קריסטין, כי הוא מחייך. אין לי בעיה לנשק את דילן, אני ישמח אבל אני רוצה לנצח כי אני עצלנית,המורה נכנסה לכיתה, וקולה הצורמני גרם למחשבותיי להיפסק. כתבתי לקריסטין על פתק.

'נו איך הייתה ההפסקה, לא ראיתי אותכם כי אני ודילן היינו עסוקים' פחדתי שקריסטין תחשוד, כאשר קריסטין קראה את מה שכתבתי לה. 'אממ…. היה בסדר האמת קרה משהו שונה שלא ציפיתי לו' קראתי את הפתק הייתי מלאת סקרנות, האם היא הולכת לספר לי על הנשיקה או לא. 'מה קרה ?' כתבתי, בתקווה שקריסטין תחשוף את סודה. 'אני וכריס, אנחנו… אנחנו… אנחנו התנשקנו' לאחר שקראתי את מה שכתבה קריסטין חיבקתי אותה, הייתי כה מאושרת בשבילם הם היו חמודים ביחד. אך לאט לאט המבט המאושר הפך לחוץ, מה אם דילן יתחיל להתעצבן על העובדה שכריס וקריסטין כבר ביחד, ואנחנו זוחלים ואני כל הזמן מבלבלת אותו עם כן ולא כן ולא. האמת היא שאני אני רוצה אותו, הוא מיוחד, לא שמתי לב לכך לפני. הוא פשוט כל כך טוב אליי, הביישנות שהייתה בו לפני שסיפר לי על חיבתו כלפי, הדהימה אותי הכנות שבו, והצורה שבה אנחנו דומים הכול איתו מרגיש מקסים וטוב.

ההפסקה התחילה, הלכתי עם דילן לצד. לקחתי איתי את הפתק כדי, שתהיה לי הוכחה, "ניצחתי" אמרתי בחיוך. "וזה לקח פחות מ-10 דקות" המשכתי את דבריי, "הבעיה היא, שגם אני ניצחתי" אמר דילן ושלף פתק מהכיס שלו, ברגע שראיתי את פיסת הנייר הצמדתי את שפתיי לשפתיו. הנשיקה הזאת גרמה לי להרגיש כאילו כל העולם עצר, כאילו אני מרחפת, כאילו זה רק אני ודילן. לא ציפיתי שארגיש כך, איך אני בעצם אמורה לדעת. מעולם לא התנשקתי, ומעולם לא האמנתי שאעניק את נישקתי הראשונה לדילן. אני לא מתחרטת על כך, ולעולם לא אתחרט. אני ודילן התנתקנו, הייתי מחויכת. וכך גם הוא שררה בינינו אותה הרגשה של שמחה.

-לאחר שבועיים-

המצב החברתי של ארבעתנו, עבר שינוי. הפכנו מקובלים, יותר נכון בשבועיים האחרונים הצלחנו ליצור שיווין בין כולם. וכולם איתנו, זהו השלמנו את המטרה שלנו לשנות, להפוך את כל הצביעות, לשמחה וכיף. היום יש מסיבה בבית שלי, הזמנו את כל השכבה. במהלך השבועיים האלה, שאני בת הזוג של דילן. היה לי רק טוב, ומערכת היחסים של קריסטין ושל כריס ממש פורחת. החיים המגעילים שלי, הפכו למשהו שאני שמחה להתעורר אליו כל בוקר.

המסיבה התחילה, דילן כריס וקריסטין. התייצבו בבית שלי ראשונים, לארגונים אחרונים. ילדים התחילו להגיע, והמוזיקה הרועשת נשמעה בכל רחבי הבית הגדול שלי. מזגתי לעצמי כוס מים, ולגמתי מן הכוס הטעם היה מוזר אולי אלו מים בטעמים. עם הזמן שעבר הבנתי, שאלו לא היו מים אלא משהו אחר. דילן ראה שאני לא מרגישה טוב, ולקח אותי לחדרי. הוא הרים אותי עם ידיו, כמו סופרמן כאשר הוא מציל את הבחורה היפה, שנייה לפני שהבניין מתפוצץ. הוא יצא מן החדר, וסגר את הדלת. כנראה שהמסיבה המשיכה גם בלעדי, טוב אני סומכת על דילן שידאג להכול. קמתי בבוקר עם כאב ראש מטורף, ראיתי פתק בשידה שליד הראש שלי. 'בוקר טוב ישנונית, אל תדאגי אני וכולם סידרנו את כל הבית היה המון בלאגן ♥ דילן' חייכתי. הייתי כל כך שמחה, שהוא דואג לי בצורה שכזאת. הסתובבתי לצד השני של המיטה, וצרחתי. הצרחה העירה את מי שהיה במיטה לידי