רייבן פרק 3

פרק 3
התעוררתי במיטת בית חולים כשאני שומעת את הביפים של הלב שלי, האחות שסידרה לי את המחט ביד ראתה שהתעורתי "התעוררת חמודה? היית מחוסרת הכרה כבר 18 שעות, אני אלך לקרוא לרופא שיבוא לראות אותך". היא אמרה ויצאה מהחדר במהירות.
"היא ערה" שמעתי אותה אומרת למישהו בחוץ ואז נכנס לחדר גב צעיר, הוא הוציא תג של FBI והראה לי אותו
"אני סוכן בריאן לוק ואני כאן בכדי לתחקר אותך מה קרה? זאת היית את בשיחת א[טלפון למשטרה נכון?" הוא אמר בעוד הוא מקליט את השיחה ורוש הערות בפנקס קטן.
"כן" אמרתי קצרות בעודי אוחזת בראשי ועוצמת עיניים.
"את בסדר? הרופא בדרך" אמ והתקרב אלי,
"כןכן הכל בסדר מה עם אמא שלי ואבא שלי ושיין!" צעקתי בעודי נזכרת במאורעות שהביאו אותי הלום.
"ממש כדאי שנחכה לרופא שקודם יאמר שהכל בסדר איתך"
"ממש לא צריך" אמרתי וממש צעקתי, "מה עם המשפחה שלי?"
הוא לקח כיסא והתיישב עליו לצידי,ונאנח "כמו שאת יודעת כבר" הוא התחיל "היה אירוע ירי בבית שלכם, חמש עשרה דקות אחרי שהתקשרת את ושיין הייתם על אמבולנס כשמצבך יותר טוב משיין…" אמר בעודי בוהה בידיים שלי, נכנס הרופא לחדרי והציד את עצמו, "שלום קים טוב לראות אותך ערה סוף סוף, אני ד"ר אדריאן ואני אסבי לך עכשיו כל מה שקרה", אמר והסוכן לוק פינה לו את המקום בכדי שיוכל לבדוק אותי, הוא שאל אותי שאלות שיגרתיות כמו איך אני מרגישה אם כואב לי בתפרים או אם אני רואה מטושט.
"הכל נראה בסג איתך קים" אמר "אני לא יודעת מה קרה מישהו מוכל להסביר לי מה הולך כאן?" צעקתי ושמעתי את המוניטור מזנק ומתחיל לצפצף במהירות, "קים, כמו שהתחלתי להסביר לך, את היית מעורבת בהתקפת ירי מהמאפיה" "את הגעת אלינו במצב יחסית טוב" אמר ד"ר אדריאן "אבל לשיין אחיך היה יותר בעייה, הכדור נכנס לו לבטן, וחדר לו לכליה, הוא יצא מניתוח, אבל הוא עדיין במצב קריטי" שיין נורה, אני נוריתי זה החיים שלי אני לא מבינה מה הולך פה.השפלתי את מבטי והדוקטור הבין שזהו הסימן שלו ללכת.
"קים, זה לא הסוף, כשפרמדיקים נכנסו לבית וסקרו אותו הם מצאו את הורייך ואחיך, אני ממש מצטער הם עשו ככל יכולתיהם אבל זה היה מאוחר מדי". אמר והניח את ידו על ידי שהייתה לצידי גופי בעוד אני מנסה לעכל את דבריו.
זה לא ייתכן, הוא לא עכשיו אמר לי שהם מתים, שאמא שלי ואבא שלי וטרוי מתים.
"הרמתי אליו את מבטי ויישרתי את מבטי אליו ונעצי את מבטי בו וסיננתי בקור נמוך "אתה משקר" והעפתי את ידו ממני,
"אני ממש מצטער…" "אל תגיד שאתה מצטער" קטעיתי אותו בצעקה "אל תגיד את זה" המשעתי לצעוק וקצב הלב שלי דהר, האחות והדוקטור ניכנסו לחד ומישהו צעק משהו על סם הרגעה "לא אל תזריקו לי כלום…אל תגעו ביי!!" המשכתי לצעוק ולהניף את אגרופי באויר בכדי שיפגעו במשהו, שיעשו משהו ואז הרגשתי רגיעה מוחלטת, זה לא היה באפשרותי אפילו פשוט העיניים שי נעצמו ונכנסתי לשינה נוספת.