רייבן עונה 2 פרק 3

רייבן עונה 2 פרק 3
אחרי לילה בלי שינה קמתי מהמיטה, חולפת על הסלון בדרך למטבח, כמעט שכחתי שמייק שם ישן, הוא נראה כמו פעם, שקוע בשינה, השקיות נעלמו והוא היה בן 23 שוב.
הכנתי לי קפה ושתיתי אותו יחד עם הסיגריה.
התקשרתי למשרד והודעתי להם שאני לא מגיעה היום.
"מייק קום" אמרתי לו ובעטתי בו ברגליים
"מממממ" הוא החזיר לי בתשובה
"נו קום כבר אני צריכה שתעבור לחדר שלי"
"למה?" הוא מלמל בעיניים סגורות
"כי עוד לא חשבתי מה לומר לאליוט עליך" והמשכתי לבעוט בו ברגל
"אני קם די כבר עם זה" הוא אמר והתיישב על הספה השיער שלו פרוע והעיניים שלו נעצמות כל כמה שניות, צחקתי למראה הזה ועזרתי לו לקום, זה היה המגע הראשון שלנו, והיד שלו הייתה כל כך חמה, משכתי את היד שלי משלו בשניה שהוא קם, הוא כנראה שם לב לזה כי הוא נראה יותר עירני עכשיו.
"החדר שלי שם" הצבעתי לדלת של החדר שלי והשפלתי את מבטי הוא נכנס לחדר שלי ואני פניתי להכיר את אליוט.
הערתי אותו והלכנו לאכול ארוחת בוקר ביחד, סימסתי לסיינה אם היא תוכל לקחת את אליוט ולשמור עליו עד הערב כי יש לי סידורים והיא ענתה שבשמחה.
"היי מאמי היום סיינה תיקח אותך מהגן ואני אבוא לקחת אותך בערב אוקיי"
"אוקיי" הוא ענה לי
שלחתי אותו להתלבש ואני נכנסתי לחדר שלי, מייק לא ישן, הוא שכב על המיטה שלי והסתכל עלי כשנכנסתי.
"אני לוקחת אותו לגן ואני אחזור תוך חצי שעה בערך" פתחתי את הארון שלי, הוצאתי את הבגדים שלי והוצאתי מגבת וזרקתי לו אותה
"אתה יכול להתקלח בזמן הזה" אמרתי לו ויצאתי מהחדר להתארגן בשירותים. כשהייתי בשירותים תוך כדי התארגנות חשבתי מה אני הולכת לעשות היום, מה אני אמורה בדיוק לעשות עם מייק אין לנו כמעט כלום במשותף חוץ מזיכרונות. בעודי לובשת את החולצת טריקו וג'ינס שלקחתי מהארון הדלת נפתחה ומייק עמד בפתח
"מייק מה לעזעזאל" לחשתי לו בטון עצבני
"סליחה חשבתי שסיימת פה" הוא אמר והסתכל עלי
"מייק?"
"אתה מוכון ללכת כבר?"
"כאילו לא ראיתי את כל זה כבר" הוא מלמל בחרישות ויצא מהשירותים
אדיוט, מלמלתי לעצמי והמשכתי להתארגן.
הורדתי את אליוט בגן ועצרתי בחנות קפה וקניתי לשנינו קפה, כשחזרתי לדירה שמעתי את המים במקלחת זורמים והנחתי כי מייק עדיין שם.
חיכיתי בסלון עם הקפה שלי וכשמייק יצא עם המגבת מלופפת על גופו התחתון לא יכולתי לעריך את המסירות שלו לשרירי הבטן שלו, מצמצתי פעמיים והסטתי את מבטי לטלויזיה שוב וחיכיתי שמייק יתלבש, הוא לא התלבש מה שגרם לי להרגיש לא בנוח.
"למה את לא בעבודה?" הוא שאל אותי
"הרגשתי שאנחנו צריכים לדבר"
"ממתי את רוצה לדבר?"
"מאז שאני לא דואגת לעצמי יותר, מאז שיש לי מחויבויות אחרות"
"הילד, אליוט?"
"כן"
"הוא של הסוכן הזה?" סכין ננעצה לי בתוך הלב ופתחה פצע ישן, פצע שלא נגעתי בו שנים ופצע שאני מסרבת לפתוח אותו שוב
"כן" אמרתי בפשטות והוא הבין שזה נושא שאני לא מוכנה לדבר עליו
"מה אתה מתכנן לעשות עכשיו?" שאלתי אותו מנסה להעביר נושא
"אני לא יודע, יש לי כמה סידורים אחרונים כאן בסאן דייגו ואז אני חושב שאמשיך למדינה הבאה, אני חושב וואגס המון זמן לא הייתי שם"
גלגלתי עיניים לשמע הציניות בקולו "די להיות אדיוט תיהיה רציני לכמה דקות בבקשה" אמרתי והוצאתי סיגריה מהקופסא שלידי
"את לא מעשנת" הוא אמר לעצמו
"מה אני יכולה לומר הייתי בתקופה לחוצה"
"טוב אני אגיע לעיניין, אני לא יודעת אם אתה הולך להישאר פה, בסאן דייגו אבל אתה מוזמן להישאר כאן עד מתי שתרצה, אבל בשביל זה אני צריכה להכיר אותך לאליוט, והוא לא יודע כלום על העבר שלי ואני רוצה להשאיר את זה ככה אתה מבין?"
"כן" הוא אמר בפשטות
"אוקיי"
"אוקיי" הוא החזיר לי וקם מהספה לידי, הוא הוריד את המגבת שלו והשאיר אותה על הרצפה בזמן שהסתובב לחדר שלי והלך להתלבש
פאקר מלמלתי והרמתי את המגבת מהרצפה ותליתי אותה על אחת הדלתות.
הסתכלתי בשעון ובשעה הייתה רק שתים עשרה בבוקר, הזמן טס, אני עדיין ישבתי על הספה כששמעתי צעדים גדולים ועצבניים מתקרבים אלי וחשבתי לעצמי 'הנה השיחה שיחיכיתי לה, ההתפרצות'.
"אני יכול להבין את כל השיט שעשית בשביל שיין, לדבר עם השוטרים, למכור את כל אחד שאי פעם הכרת ולהכתים את השם של אבא שלך.."
"אל תדבר על אבא שלי מייק שלא תעז להזכיר אותו" צעקתי גם אני וקמתי מהספה, הראש שלי עדיין נמוך בהרבה משלו אבל המבט בעיניים שלי עשה אותנו שווים.
"אבל מה שאני לא יכול להבין זה למה לברוח ממני, למה לא אמרת לי כלום אני הייתי בא לפה בשבילך אני הייתי בורח איתך לכאן ומשחק ב'אבא אמא' אם רק היית מבקשת ואת יודעת את זה"
"לא יכולתי לבקש את זה ממך, לבוא אלייך משום מקום 'היי מייק בוא נברח ביחד ונחייה באושר ועושר מסתתרים מכל המאפיה של ברונקס אהה ודרך אגב אני בהריון מהסוכן שבגד בי וניסה להרוג אותי ואת שיין' איך זה נשמע לך? מסביר מספיק?"
"מה לעזעזאל קים? את יודעת איך לבחור אותם"
"אתה אחד מהם זה כבר אומר משהו לא?!"
"אז אולי כדאי שנפסיק לצעוק?!" הוא המשיך לצעוק אלי
"אוקיי!" צעקתי גם אני ואז היה שקט, דממה ששנינו מעקלים מה היה פה ואז אני חייכתי, ולפני שיכולתי לשלוט בזה התחלתי להפתקע מצחוק, מייק הסתכל עלי כלא מבין עד שהוא גם הצטרף אלי ושנינו צחקנו כמו משוגעים בשנייה שנרגעתי עלו לי התמונות של שיין מלפני המוות, תמונות שהדחקתי כל כך הרבה זמן והתחלתי לבכות, מייק התקרב אלי וחיבק אותי חזק חזק, הנחתי את הראש שלי על החזה הרחב שלו, וחיבקתי אותו חזק בעודי עדיין בוכה, נפלתי על הרצפה ומייק עדיין מחזיק אותי ירג לרצפה גם הוא וככה היינו קרוב לשעה, אני בוכה והוא חזיק אותי ומלטף לי את הראש ואומר שהכל יהיה בסדר ושהוא לא הולך ושהוא נשאר איתי.