רחוק מהבית-פרק 1
האחזקתי חזק את רגלי ודמעות מרירות זלגו על עיניי אני בכלל לא מוכנה לעזוב חשבתי,כל החברים שלי המעמד שפילסתי בחברה ארץ ישראל הכל הלך לשווא! ישבתי על הדשא הרך בתוך היער שלי היער "הקסום" שבו אני מבלה עם חברתי הטובה ביותר שבעוד 5 דקות אמורה להגיע. כל הזיכרונות שלי ושל שרון מפה:כמו איך האכלנו סנאים, את כל הסודות שספרנו אחד לשניה ואימוני הכדורגל היו פה והנה אני עומדת לעזוב ולזרוק הכל לפח יבבתי."לירון"שמעתי צעקה והנה התקרבה שרון וחיבקה אותי "הכל יהיה בסדר,תראי את הצד החיובי אבא שלך ירביח שם יותר כסף וחוץ מזה ניו יורק היא עיר יפה תוכלי להגשים את החלום שלך לעבוד בעיתון ניו יורק טיימס!"היא אמרה מרגיע."את החברה הכי טובה שלי ואני לא יראה אותך יותר!"יבבתי."אל תדאגי יש פייסבוק אני אכתוב לך ואני מבטיחה לבקר בניו יורק!"אמרה שרון."טוב אז משחק כדורגל אחרון?"שאלה."בשמחה"עניתי.
המטוס המריעה ושכח את כל הזיכרונות בישראל."מתוקה,תנסי לישון מכחה לנו טיסה ארוכה מאוד" אמרה אימי."כן,אמא בסדר"אמרתי ושקעתי מיד בשינה.ידיים הערו אותי "חומד,הגענו לניו יורק" אבא אמר."הצצתי מבעד לחלון המטוס וכמו שדמיינתי ראיתי את בניניי הענק ואת עיר החלומות שלי אבל מה שווה עיר חלומות בלי חברים כמו שרון?!
"תעצמי את העיינים לירון"אמרה אמא שלי והובילה אותי מן המונית לבית עצמו."את יכולה לפתוח עיניים"אמרה מיד פתחתי את עניי וראיתי וילה מהממת וענקית מהר נכנסתי עליה במהירות אבל לי לא היה אכפת מכל העושר הזה רציתי רק להרגיש חום ואהבה כמו בבית…
תגובות (0)