רוצח הנשים- פיילוט

בניו אורלינס שבאמריקה חי לו רוצח סדרתי ששמו דומיניק ווטו, דומיניק הינו רוצח סדרתי של נשים אשר יוצאות איתו, ולאחר כמה זמן הוא רוצח אותן ומקפיא את גופתן של הנשים במחסן אצלו בבית.
לדומיניק ווטו ישנה בעיה בשם סכיזופרניה – (פיצול אישיות)
האישיות השנייה שלו היא חוקר מטעם המשטרה אשר מנסה לאתר את הרוצח הסדרתי – להלן דומיניק, את עצמו.
ומכן העיניינים מסתבכים.

"אתה חתיכת גאון" היא סוטרת לי בעדינות ומצחקקת בזמן טיולינו הארוך בפרדס, אני מסתכל אל תוך עיניה ורואה אותי משתקף בהן..
"גבי" אני קורא לה בעדינות, היא מביטה בי ומגיבה ברוך "כן?" ותוהה מה אעשה.
"אני חושב שאני מתחיל להתאהב בך" ליבי משתוקק רק לנשק אותה ולקחת אותה אלי לחיבוק ממושך..
"אתה מה?" אמרה בשקט, עיניה נפתחו – היא נבהלה, אני רואה את זה בעיניה ובמבטה הנוקב.
נרתעתי ממנה, ליבי אמר לי תגיד לה שאתה אוהב אותה אך המוח מתעקש על כך שלא אחזור על משפט זה שוב.
הלב ניצח, כמו תמיד.
"אני חושב שאני מתחיל להתאהב בך" אמרתי בחשש רב, היא חייכה.
"הו דומיניק, זה מוקדם מדי, לא?"
"אני לא יודע, אנחנו יוצאים כבר חודשיים.. זה אמור להתקדם למקום כל שהוא לא?"
חיוכה נפרס על פניה והוסיפה במהירות "לאט, לאט. זה יבוא"
"ואם זה לא יבוא?" פלטתי בעצבים בעודי מחזיק לה את היד ומכווץ אותה.
"אתה דואג?"
"מאד." עצב נגלה לליבי.