רוצה אבל מתלבט – פרק א' "הפתעה"

צעדים במדרגות, מישהו עלה לדירה שלי בעודי שכבתי במיטה עם יעקב, זאת הייתה אחותי. המוזיקה נגנה בווליום גבוה "טוב, לא עדיף שאני אלך כבר? השעה מאוחרת". לקחתי שאיפה עמוקה מהסיגריה ועניתי "תשאר איתי עוד קצת". פתאום נשמעו דפיקות בדלת. "שיט, מי זה יכול להיות" הרהרתי לעצמי וכיביתי את הסיגריה במאפרה בזמן שיעקב קפץ כנשוך נחש. "לא טוב, לא טוב" הוא מלמל ספק לעצמו ספק לי. "יעקב תרגע טוב? הכל תחת שליטה" קמתי וחבקתיו סביב למותניו. הורתי לו להתלבש וניגשתי לדלת. הסתכלתי בעינית שבדלת, זאת הייתה אחותי, בתאל. "בתאל מה את עושה כאן בשעה מאוחרת כזאת?" שאלתי אותה בהלם. תמיד היא הייתה מגיעה בהפתעה, אבל אחד בלילה זה כנראה יותר מדי מאוחר. "אולי תכניס אותי לבית שלך קודם, ולא תשאל אותי שאלות כשאני מחוץ לדירה שלך כמו שאתה תמיד עושה". "טוב, שניה אחת" אמרתי בלחץ והלכתי מהר על קצות האצבעות לחדר כדי שהיא לא תשמע. על כל דבר אחותי חושדת ושואלת שאלות. "נו מה, התלבשת אהובי?" אמרתי בהכנסי לחדר במהירות. "כן, גם סידרתי את המיטה". הוא אמר בעודו מיישר את שיפולי השמיכה. הובלתי אותו בשקט לסלון. "זאת אחותי בתאל היא קצת חשדנית אבל אל תדאג, תסמוך עלי. פתחתי את הדלת והיא נכנסה תוך כדי שהיא משתעלת קלות. "לפחות תפתח את החלונות, אתה מחניק את הבית שלך ככה" היא שמה את השקית שהייתה בידה על השולחן וניגשה לחלון ופתחה אותו, בהסתובבה אליי הבחינה ביעקב. "הו יעקב, מה שלומך?" היא שאלה אותו בקרירות. "בסדר" הוא ענה לה עם חיוך מהסס משהו. "את רוצה אולי לשתות משהו חם?" שאלתי. "לא, אני ממהרת הבייתה. בדיוק חזרתי מאמא, היא בקשה ממני להביא לך את העוגה שהכינה ועוד כמה דברים. טוב, אני צריכה ללכת. ביי אח בכור" היא אמרה, ובעודה הולכת לדלת הסתכלה על יעקב במבט חושד "לילה טוב בתאל, ד"ש לבעלך" החזרתי לה. היא סגרה את הדלת וירדה במהירות במדרגות. "אני צריך ללכת אייל". יעקב קם מהספה ונעמד מולי. "טוב, תשמור על עצמך. ותדבר איתי מחר, אוקיי?" "טוב" הוא ענה במבט נוגה. נישקתי אותו והוא יצא החוצה.