רוני והפנימייה לעבריינים צעירים- פרק 4

בפרק הקודם-
שני דק' לפני הצילצול לסוף השיעור הראשון נכנסה המזכירה לחדר ודיברה עם המורה שאמר "גברת אמילי לכי עם המזכירה למנהל. הוא רוצה לדבר איתך" באסה. הוא גילה? אולי לא. אולי הוא סתם רוצה לדעת איך אני משתלבת כאן..

פרק 4-
יצאתי אחרי המזכירה ונכנסתי לחדר המנהל.
"שלום, בואי שבי רוני" אמר והתיישבתי.
"שמעתי שהרבצת מכות לאיזו ילדה" הוסיף. שיט הוא תפס אותי. אבל בעצם אולי אני אשחק אותה תמימה? פחח בטח! אני! תמימה! חחחח אני מתפקעת מצחוק רק מלחשוב על זה. אממ אני אגיד לו את האמת או אשקר קצת? אממ נגיד לו ת'אמת. אחרי הכול אין מצב שרק אני אקבל את העונש!
"אממ את האמת עשיתי את זה רק כי היא נגעה לי בחפציי האישיים המנהל" אמרתי והחלטתי 'לתבל' קצת את השקר כדי שהעונש שלה יגדל קצת אז הוספתי "ואני ממש רגישה בנוגע אליהם כי זה כול מה שנשאר לי מחברות שלי ומהמשפחה שלי. והיא נגעה גם בדברים של קלרה חברה שהכרתי ממש פה. ובגללה עכשיו כולם חושבים שאני רעה ואלימה. אני באמת לא רציתי לפגוע בה אבל"-ולא האמנתי שאני אומרת את זה-"די קשה לי לשלוט בעצמי כשאני כועסת"ראיתי את המנהל שנראה כאילו הוא חושב על משהו. והוא שתק במשך כמה זמן והחלטתי לתהות אם הוא מאמין לי. אולי זה לא נשמע אמין? אבל תכנית זה לא ממש שקר…
"אוקי. החלטתי כמה דברים. קודם כול אדית תעבור חדר ואת וקלרה תהיו לבד שמה"
יששששששששששש!
"אבל בגלל שהרבצת ואמרת בעצמך שקשה לך לשלוט בכעס שלך וגם יש את זה לכול אחד פה יהיה לך פסיכולוג או פסיכולוגית. נראה"
מההההההההה?! חרא!!!!!!!!! מי אתה בכלל שתביא לי פסיכולוג?! אני לא נכנעת בקלות! זו מלחמההה! אני אגרום לפסיכולוג הזה להתחרט על זה שהוא בכלל העיז לנסות לדבר איתי! אני אעצבן אותו כ"כ עד שהוא יפרוש! או לפחות לא יהיה איתי.. וככה זה יהיה אם יביאו לי עוד אחד ואחריו עד שלא תהיה להם ברירה! זו תכנית מושלמת!!!! ואני כבר יודעת איך להתמודד איתם.. אז הפסיכולוג הזו כבר לא בעיה…
"והדבר השלישי הוא שעד שתלמדי לשלוט בעצמך אנחנו נביא לך מישהו משכבה אחת מעלייך שישגיח עלייך ויוודא שאת לא עושה כלום. ואת תצטרכי להקשיב לו"
ואו! רגע מה?! עכשיו אני בטוח ארצחחח אותו (למי שלא הבין יש פה ילדים שנשארים פה הרבה זמן ובגלל שגם לומדים כאן אז זה מחולק לפי שכבות וגילאים. איפה היינו? אה, כן) מי הוא חושב שהוא?! אני..אני.. אני שונאת אותו! מי נתן לו רישיון לימוד???? גם כן חתיכת @#$%5*^%$.
הוא הסתכל עלי וחיכה לתשובתי "כן המנהל. אבל למה מישהו צריך ל'וודא' שאני לא אעשה כלום? ומה הוא יעשה אם זה יקרה שוב?" אמרתי
"אז במקרה כזה יש לו רשות לעשות מה שידרש כדי לגרור אותך למקום אחר."
"מה זאת אומרת?"
"זה אומר שגם אם הוא יצטרך להרים אותך ולסחוב אותך משם זה מה שהוא יעשה."
"טוב…" אמרתי ויצאתי מהמשרד שלו לכיוון הכיתה. אבל אחרי כמה דק' התחרטתי והלכתי לכיוון המעונות והתנחמתי במחשבות של מה שאני אעשה לפסיכולוג או הפסיכולוגית המסכנים שיתעסקו איתי ובמחשה שאדית עוזבת ת'חדר!!!! יאי!!!!!! עד שהגעתי לחדר נזכרתי שהתיק שלי בכיתה אבל למזלי הפלאפון שלי והמפתחות תמיד עלי. סימסתי לקלרה שתביא לי לקפטריה את התיק עם הדברים כי אני הולכת לנוח. היא החזירה לי בסדר ואני נכנסתי לחדר ונשכבתי על המיטה שקועה במחשבות.

צלצול פאלפון העיר אותי. כנראה שנרדמתי.
"הלו?" אמרתי ופיהקתי.
"אמילי איפה את? אני בכניסה לחדר אוכל. תבואי כבר" זו הייתה קלרה.
"פסדר אני באה" אמרתי וניתקתי.
לקחתי את המפתחות והפלאפון ויצאתי מהחדר.
כשהגעתי לקפטריה קלרה הביאה לי את התיק. "תגידי קלרה אני יכולה לקרוא לך בשם חיבה או מקוצר? פשוט אין לי כוח להגיד את כול השם שלך.. הוא ארוך! זאת עובדה! כאילו מה זה השם הארוך הזה ק-ל-ר-ה-ה-ה-ה-ה" קיטרתי והארחתי את השם שלה. היא חייכה.
"בסדר מה שבא לך.." אמרה
"אמממ מה דעתך על קלייר? קיי (K)? כן! בא לי על קיי! מה את אומרת?"
"אני חושבת שזה סבבה! מעכשיו תקראי לי קיי! או קלייר!" צחקנו והעמסתי על המגש שלי הרבה. קלרה פערה עיניים "את אוכלת את כול זה?!" שאלה.
"כן! אם לא שמת לב עד עכשיו אני מסוגלת לאכול מלאאא!" עניתי.
"וואו! ואיך את לא משמינה?" שאלה תוך כדי שאנחנו בדרך לשולחן.
"לא יודעת! א' כי זה המבנה שלי. ו-ב' כי אני אוהבת ספורט! במיוחד שינה וריצה! אבל אני לא חושבת שאני רצה וישנה יחד.. אמממ"
"חח מוזרה!"
"תודה!" אמרתי וישבתי בשולחן והתחלתי לאכול. אחרי שלוש דקות גמרתי את האוכל וקלרה רק גמרה חצי משלה. "וואו לא צחקת כשאמרת שאת אוכלת הרבה. אבל לא האמנתי עד עכשיו שאפשר לאכול כמות כזאת.." אמרה ואני כתשובה התמתחתי ושתיתי את המים שלי. שמתי לב שמישהו לא פה ופתאום הבנתי שזה אריק! אין פלא שסופסוף שקט פה!
אריק לא פה ואריק לא פה ואריק לא פה! יאייי! ושוב!:
אריק לא פה ואריק לא פה ואריק לא פה ואריק לא פה ואריק-
"מה קורה בנות? סליחה על האיחור" אמר וזיהיתי את הקול הזה
-כן פה… =(
"תגיד לא נמאס לך לבוא לשבת איתנו? לך תהיה עם חברים שלך!" אמרתי
"לא.. יותר נחמד פה! אבל אולי אני אקרא להם לפה! רעיון טוב!" אמר
"מה?! לאלאלאלא! עד שבאת היה שקט לא צריך עוד רעש!" מחיתי
"היי חברה! בואו שבו איתנו!" צעק.
כתגובה ייללתי. פשוט ייללתי. אני שונאת רעש של דיבורים ורכילויות! או על כול ספורט חוץ מכדורסל וכדור רשת. הוא צחק כששמע את הייללה שלי. "מה מצחיק אותך? בזכותך ובזכות חברים שלך לא יהיה שקט! ואני עייפה!" אמרתי.חברים שלו הגיעו והתיישבו. לפחות הם לא חוששים לידי. נראלי. ..
"היי חברה. זאת רוני. רוני אלו ג'ייק עומר ליאור ובן" אמר אריק.
"היי" אמרו.
"האהמ" החזרתי תשובה של הנהון. הם שתקו והיה שקט.
"רואה! בסוף יש שקט!" אמר אריק. הוא פשוט לא סותם מה?!
"לפחות היה. עד שהרסת אותו! לא יכולת לתת לו להימשך עוד עמה רגעים יפים?!?!" שאלתי אותו
"לא.. זה שקט מעיק. לא שקט שפשוט בשקט"
"אמרו לך שאתה מטומטם?" שאלתי
"כן. כמה פעמים" ענה
"כמה פעמים?" שאלתי
"בערך שש. למה?"
"כי עכשיו תזכה לשמוע את זה בפעם השביעית! אתה מטומטם!" אמרתי ופיניתי את המגש.
"עכשיו ביי כי אני עייפה והשינה לא תשלים את עצמה" הוספתי והלכתי.
שממעתי את קלרה וחברים שלו צוחקים וגם הוא חייכך. הוא אשכרה מטומטם! 0_0
איך שיצאתי מהקפטריה היה צלצול. "צלצול מטומטם" סיננתי ורצתי כי היה שיעור ספורט והוא היה בבניין אחר. היה לנו גם חדר כושר. אבל לא ממש נתנו לנו להשתמש בו. הגעתי לשיעור בדיוק כשהיא הקריאה את השם שלי. "פהההה" צעקתי תוך כדי שאני רצה בפנים. המורה חייכה כי אני תמיד מאחרת אבל אני גם טובה בספורט. אני לא מבינה איך אפשר לשנוא משהו שטובים בו?!
"רוני לכי להחליף בגדים!!!" צעקה לי תוך כדי שאני רצה למלתחות.
"זה מה שאני עושה! אבל תודה על האזכור!" צעקתי לה והחלפתי לבגדי הספורט שלי. הם היו מתואמות לכולם. מכנסון ספורט קצר ושחור וחזיית ספורט שחורה. שמתי מעל גופייה סגולה כהה. וקשרתי את השיער שלי בקוקו גבוהה. יצאתי מהמלתחות בדיוק כשהמורה אמרה "היום נהיה בחדר הכושר ונתאמן שמה, והבנים יצטרפו אלינו. הבנות היו שמחות כי זאת הייתה ה'הזדמנות' שלהן להשוויץ במה שהן חושבות שיש להן. לא ראיתי את קלרה "המורה איפה קלרה?" צעקתי כשאני מתקדמת אליה.
"היא לא הרגישה טוב אז היא נחה בחדר. היא אמרה שיש לה כאבי ראש. תבקרי אותה אחרי השיעור. טוב?" ענתה לי. נו טוב.. לפחות השיעור יעבור יחסית מהר כי אני בטח יהנה.
"טוב" עניתי.
כשהגענו לחדר כושר היו בנים שהורידו חולצה (כדי להשוויץ או סתם כי חם להם) והיו בנים אם חולצה (אני קווה שזה לא כי הם לא נראים כמו אלו עם החולצה!) התמתחתי והלכתי להליכונים.
"טוב, אני רוצה שכול אחד יתפוס מתקן וינסה לעשות כמה שיותר. אלו שהתוצאה שלהם תהיה נמוכה אז יעשו למטה שלוש סיבובי ריצה ואחרי זה אולי כמה משחקים. אלו שהתוצאה שלהם טובה ישארו כאן." כולם רצו להישאר כאן כי היה כאן מיזוג והם לא יצטרכו גם לרוץ שלוש סיבובים סביב המגרש הענקי.
התחלתי להגביר מהירות והעברתי לריצה בלה ושמעתי שירים באמ-פי. התרכזתי בריצה ופתאום שמתי לב שכולם מתרכזים סביב המורה אז הטרפתי אליהם. היא אמרה שמות וכול אחד אמרת את התוצאה שלו כמה זמן וכמה הוא עשה או באיזה מהירות. אחרי שכולם אמרו לה היא אמרה "רק שניים מכם עברו את זה. רובכם הייתם קרובים אבל זה לא היה מספיק. אלו שנשארים הם רוני ואריק" מה?! לא שוב… תגיד! אתה שם למעלה?! אתה נהנה?? כי אם כן אני אשמח שתעביר את זה למישהו אחר! כאילו קדימה! אתה תוקע אותי איתו?!
החלטתי שעדיף להיתקע פה איתו מאשר להיות בחוץ בחום. המורה וכולם יצאו והשרירים שלי התחילו להיתפס. למזלי אריק התעלם ממני. לפחות לא ראיתי שהוא מביט בי. הלכתי לפינה והתחלתי להתמתח בגב אליו כדי שלא יפריע לי. ירדתי בסוף לשפגאט בנות ואז לשפגאט בנים. לא בסדר הפוך כמו כולם. עליתי חזרה ונהיה לי חם אז הורדתי את הגופייה. הרגשתי שמישהו מסתכל עלי. אבל עוד מישהו חוץ מאריק וראיתי את שניים מהחברים שלו. נראה לי ג'ייק ובן? כן אלו הם.. טוב מה הם נועצים מבטים?! וגם אריק?! שמתי את הגופייה בצד והתעלמתי מהם. כנראה היא הרשתה להם לבוא לפה להתאמן. הלכתי להליכון. (אני והוא ידידים טובים! ^_^) והתחלתי לרוץ כשהם עדיין נועצים בי מבטים. לא הבנתי למה. מוזרים כאילו לא היו פה עד עכשיו בנות שלבושות כמוני.
שמתי שוב את האוזניות וניסיתי להתעלם מהם למרות שזה היה קשה הצלחתי וחמש דק' לפני הצלצול יצאתי והתקדמתי למלתחות כשאריק תפס בידי. לא יודעת למה אבל התעצבנתי "אתה יודע משהו אנחנו חייבים להפסיק להיפגש ככה. או יותר טוב, להפסיק להיפגש בכלל" אמרתי ויצאתי.
אחרי שהתקלחתי והחלפתי בגדים נזכרתי שהחולצה שלי עדיין במכון כושר אז נכנסתי לשם ולקחתי אותה.

~בלה בלה בלה אני מדלגת לסוף היום! חחח~

כשהגיע סוף היום הלכתי לכיוון החדר כשאני חושבת למה קלרה לא באה. היא אוהבת ספורט ולא יכול להיות שפתאום הראש כואב לה בלי סיבה. אמממ אני אשאל אותה. נכנסתי לחדר וראיתי אותה על המיטה שלה ישנה. אני לא אעיר אותה. כנראה היא סתם עייפה.. נכנסתי למקלחת והתקלחתי תוך כשי שאני מזמזמת מנגינה לא מוכרת. התלבשתי בפיג'מה והחלטתי ללכת לישון. אני אוותר על ארוחת צהריים. לישון! לישון לישון לישון לישון! יש בזה משהו שמצלצל נכון.. לישון! חחחח
צנחתי על המיטה ונרדמתי.
התעוררתי בערב והלכתי להתקלח שוב כי הזעתי. יצאתי מהמקלחת (שוב) ולבשתי הלבשה תחתונה וג'ינס שדפקו בדלת.
"שנייה" צעקתי וחיפשתי את החולצה.
"תפתחי! מהר!" שמעתי קול צועק לי.
"רגע!!!"" המשכתי לחפש את החולצה. הוא המשיך לדפוק. התייאשתי ופתחתי חור קטן בדלת והצצתי דרכו. זה היה ג'ייק.
"מה אתה צריך? אני עסוקה!" אמרתי.
"אריק ובן ועומר הולכים מכות נגד עוד חמש ילדים! והם מכסחים אותם.. אנחנו צריכים שתעזרי לנו! את הכי חזקה פה ונראלי שהם מפחדים ממך!" שנייה אני באה! אמרתי וטרקתי לו את הדלת בפנים! שלפתי חולצה שחוקה מהארון ולבשתי אותה. יצאתי מהחדר ורצתי אחרי ג'ייק. ראיתי קהל של ילדים סביב זה איך שהגעתי הם פינו לי את הדרך. ראיתי איזה מישהו אחד גדול מכוון לאריק אגרוף וצעקתי לו "היי, אתה חתיכת מטומטם חסר מוח! תעזוב אותו! " כולם הסתכלו עלי. הוא גיחך
"תצחק כמה שאתה רוצה. אבל אני חושבת שזה ישתנה כשהאגרוף שלי יפגוש ת'פרצוף שלך!"
הוא נראה מעוצבן ועזב את אריק והתקדם לעברי.
"יש לך פה גדול בהתחשב בזה שאת קטנה ונמוכה" אמר
"אם אני נמוכה אז אתה ננס! הרי אני גבוהה ממך!" אמרתי
הוא הרים את היד שלו והתכוון להכות אותי כשבעטתי בו בבטן אבל התחמקתי מזה והפלתי אותו על הרצפה ובעטתי בו ואז שני חברים שלו באו לעברי אז אגרפתי את ידי וחייכתי הם לא הבינו למה עד שבן וג'ייק החטיפו להם מאחורה ונשארו עוד שלוש. התנפלתי על אחד מהם ונתתי לו בוקס לפנים ובעיטה בבטן (מה לעשות שאני בכול זאת נחמדה אליהם??? אני מעדיפה לא לתת במקום רגיש כשיש אפשרות אחרת..) אריק התנפל על אחד ובן על האחרון.
"טוב, אני את שלי עשיתי! ביי" אמרתי והלכתי. הילדים פינו לי את הדרך. נראלי הם הבינו למה אני מרביצה.

~למחרת~
"רוניייייייייייי קומי כבררררררררר" שמעתי את קלרה צועקת.
"אה? מה? מה קרה?"התיישבתי במיטה ופיהקתי פיהוק אחד גדול.
"מה מה? עוד חצי שעה יש לימודים" אמרה
"הם יכולים לחכות"
"מממ את תאחרי לחדר האוכל או שלא תספיקי לאכול בכלל"
"מהההה?! עופי לי מהדרך אין יל הרבה זמן ואני צריכה להתארגן" קפצתי וטסטי למקלחת אחרי שלקחתי איתי ג'ינס וטי-שרט סגולה כחולה.