רומן אהבה

השחר עלה ורותי קמה בשקט לבל תעיר את אודי. היא הייתה מאד צמאה אך כל השתייה אזלה. לצלצל לקבלה ? לא נעים לי !!!! מה לעשות ??? "אולי ארד למטה ואבקש בקבוק מים". רותי נכנסה שוב לחדר השינה ולקחה משם את בגדיה כדי שתרד ללובי. היא הזמינה את המעלית וירדה ללובי. שקט מוחלט שרר במלון ופקיד הקבלה היה מנמנם. רותי לא רצתה להעירו ולכן ישבה על הכורסא והמתינה למישהו שישקה אותה.לפתע היא שומעת שהטלפון בקבלה מצלצל והפקיד התעורר מיד כן בקשה ענה לטלפון סליחה פרופסור אנא הסבר לי בדיוק מה אתה מבקש ? "

רותי שמעה שאודי על הקו והיא מיד ניגשה לפקיד וביקשה את הטלפון "אודי מה הלחץ" "רותי היכן את ? " ירדתי לקבלה כי אני מאד צמאה ולא רציתי להעירך והגעתי הנה וגם הפקיד נמנם וגם אותו לא רציתי להעיר ועכשיו תודה לאל שניכם ערים חחחחחחחחחח" "רותי הפחדת אותי מתוקה יקרה שלי? "סליחה מה חשבת שברחתי חחחחחחחחח " חכי שם אני יורד. היא החזירה את הטלפון לפקיד המבולבל והתנצל שלא שמע והייתה צריכה להעירו .. הוא צלצל למטבח וביקש להביא לקבלה קנקן מים קרים ושתי כוסות. רותי בבדיחות דעת "כוס אחת לך ואחת לי??????? לא גבירתי כוס אחת לך וכוס שנייה לפרופסור שהנה עוד שנייה יהיה איתנו.

הפרופסור חיוור כסיד ניגש לרותי אימץ אותה אל ליבו וביקש "אנא לעולם אל תעשי לי תרגילים כאלה" !! אודי תרגע מה בסך הכל קרה ? ירדתי לשתות מים זה הכל"!!!!!!! "את צודקת אני מתנצל אך משום מה דאגתי מאד." הקנקן הגיע עם שתי כוסות ואודי מזג לרותי כוס מים אשר שתתה אותה בצ'יק וביקש ממנה לעלות למעלה עם הקנקן" בוודאי אודי אך לא לפני שאודה לפקיד החביב" תודה גבירתי ענה לה הפקיד ושניהם נכנסו למעלית בדרכם לסוויטה. אודי פתח את הדלת והמתין שרותי תכנס והוא נכנס אחריה. "אודי אני מצטערת אולי נהגתי בילדותיות וחבל שהתדאגתי אותך"." זה בסדר יפה שלי אני כבר רגוע".

"אם כבר התעוררנו מוקדם בואי נעשה תכנית לגבי היום" ובכן ענתה רותי "היום אנחנו עולים לירושלים וכל אחד הולך לעבודתו" "עד כאן בסדר" ? ,"ודאי" " ובסוף היום תבוא לקחת אותי מהמשרד תודה לאל שיש לנו אוטו ויש לנו גם שתי דירות – נשמה שלי לך יש דירה לתפארת אך אני גרה עם שותפה וזה לא כייף להזמין אותך אלי" תקשיבי מאמי שלי בואי נאסוף את כל מה ששייך לנו ונעזוב את המלון " ארוחת בקר נאכל מחוץ למלון כי עדיין אינני רעב ומה איתך?? "אני ממש לא רעבה הייתי רק צמאה" רותי ואודי נכנסו לחדר השינה ואספו את בגדיהם והיא עם חיוך של מיליון דולר שואלת אותו:"בא לך חחחחחח" הרי הוא לא נולד אתמול ענה לה "כן בא לי מאד בואי אלי" "חמדתי לצון אני יודעת שאתה "מת" רותי רותי לא יפה לדבר כך לפרופסור" "" סליחה מר רוזן היקר"!!!

כשאספו את כל מה מה ששייך להם יצאו מהסוויטה מסרו את המפתח לאיש הקבלה ויצאו בשלום לדרכם. "אודי ? כן מאמי !! אני אוהבת אותך יותר מאשר את עצמי אני מודה לאלוהים שאתה שלי ומודה לו כפליים שאהיה אמא ואתה תהיה אבא תוצאה של אהבה ענקית ששוררת בינינו ולא תחדל לעולם" הוא נישק לה בחום ואמר: "את אהובת חיי אני בטוח שנולדת כדי לתת לי את הכבוד לאהוב אותך לחשוק אותך לבלות איתך רגעים כה מטרפים לחוות איתך סקס אדיר שהניב פרי" אגב מאמי את צריכה להיות בקשר עם גניקולוג כדי לעשות את כל הבדיקות ומה שצריך לאמא'לה הקטנה והמתוקה שלי.

המשך יבוא