רוז- פרק 4

"מי זה?" שאלתי בקול הכי רגוע שיכולתי להוציא
"הפתעה" ענה לי איש שהתקרב אליי באיטיות, התחלתי להצליח לראות אותו מעט.
שיער בלונדיני, בגדים שחורים.
"לא הזמנתי הפתעה" עניתי בקול מעוצבן.
"הזמנתי את עצמי" ענה,
"זה לא יפה להתפרץ סתם ככה לבתים של אנשים!"
"אני כל כך מצטער," אמר בדרמטיות ובציניות, "האם תוכלי אי פעם לסלוח לי?" ומיד לאחר מכן צחק צחוק מעט רשע ומתגלגל,
"מה אתה רוצה?"
"אותך" ענה בערמומיות,
מה שהוא אמר גרם לי לאבד את הרוגע ולרוץ, לנסות להתחמק, אך למרות זאת הוא עדיין היה מלפני בכל מקום אליו רצתי,
"לילה טוב" אמר לי והרגשתי דבר מתכתי נחבט לי בראש וחושך.
–
"בוקר טוב שמש" אמר לי בחיוך ציני ולגלגני והקים אותי, "זמן ללכת."
התעוררתי לאט והרגשתי כאב חד בראש, "מי אתה? מה עשית לי? מה אתה רוצה?" גל של שאלות יצא לי מהפה.
"בוקר טוב גם לך." העמיד פני נעלב והמשיך, "אני מישהו שעשה לך משהו ושרוצה ממך משהו" ענה, חייך חיוך ציני ולפת את זרועי.
"עזוב אותי פסיכופת!" צעקתי עליו,
"אני יותר גרוע" אמר והוליך אותי למכונית.
"לאן אתה מסיע אותי משוגע?!" שאלתי בכעס ובבלבול,
"למקום טוב יותר" ענה בדרמטיות,
"תפסיק להיות ציני וענה על השאלות שלי!" כעסתי
הוא העמיד פני חושב לכמה שניות, "לא" אמר והתחלנו לנסוע.
רוב הנסיעה הייתי בשקט, הרי תועלת לא תצא מהדיבורים שלי איתו.
מי זה הפסיכופת המשוגע הזה? מה הוא רוצה ממני? מה קרה עם המשפחה שלי?
שאלות רבות התרוצצנו לי בראש.
"על מה את חושבת חמודה?" אמר בציניות,
"על איך להרוג אותך" עניתי בזלזול,
"תזהרי מתוקה, אני עוד יכול לקחת ממך את הרעיון ולהשתמש בו עלייך" ענה
הגועל שהרגשתי כלפיו התעצם ורציתי לקלל אותו כל כך חזק, אבל פחדתי. אז פשוט שתקתי.