רדיואקטיבי -פרק 3

הגענו למלון בקנדה.Radisson Hotel -ליד מפלי הניאגרה.
"וואו,סוויטות"התרשמתי.
"כן,אנחנו בסוויטה"אמר פרסי וחייך חיוך רחב."אולי יש כאן כמה מלצרים חתיכים."
הבטתי בו במבט מוזר."הוא באמת הומו?"
"כן,חשבת ששיקרתי לך?"צחקה איזבל ואספה את שערה לפקעת.היא הייתה גבוהה מאוד,ולא הבנתי למה היא על עקבים.
"איך זה לשחק בקבוצה השנייה?"שאלתי.
הוא נראה נעלב."אל תגזימי,אני אדם רגיל,גבר למרות שאני-" אישה עם חולצה מכופתרת צבעונית עברה לידנו והוא הסתער עליה ב"וואו,מותק חולצה מ-ד-ה-י-מ-ה קנית אותה ב H&O?!"
צחקתי."גבר גבר"
"הסוויטה שלכם מוכנה."
ניכנסנו לסוויטה ענקית וחלון בגודל של קיר השקיף למפלים.
בחדר הראשון היה כמו סלון,ספה,טלוויזיה יוקרתית,מיני בר,מיני מקרר,מכונת שתייה,שידה עם מגרות,ספת מסאז'ים ומדפים רבים.
"ממש פינקו אותנו" התלהבתי.
היו בסוויטה ארבע חדרים הכוללים את ה:סלון,ו-3 חדרי שינה.
קיבלתי חדר שינה גדול עם מיטת מים זוגית,חדר אמבטיה,היו לי שידות,מגירות,מנורות,מייבש שיער וארון בינוני.
ובחדר אמבטיה הייתה אמבטיה מפנקת גדולה עם מגבות וחלוקים שתלויים על הדלת ומיני סבונים וערכות ספא שהיו מונחים על המדפים מאחורי וילון האמבטיה.וכמובן,מרפסת שמשקיפה לבריכה.
איזבל הושיטה לי מפתח ואמרה:"30 דקות לפרוק את המזוודות".
"למה?תני להינות קצת"
"להזכירך,המשימה שלנו היא לחפש אחר הסוכן ברנין ולעצור את הרוצח,לא להינות מבית המלון"
נאנחתי.היא צדקה,אני חייבת להיות מפוקסת.
פירקתי את המזוודה תוך עשר דקות,הבחורים שאספו את המזוודה שלי מהסוכנות קיפלו את הבגדים שלי יפה ומסודר והטריד אותי המחשבה שנגעו בחזיות והחוטיני שלי.
שמתי שלושה סכינים ואקדח בתוך אחת המגירות ונעלתי אותה.קיבלתי גם מדים שחורים ומגפיים תואמות עם מקומות להחבאת נשק.
שלחתי להארי הודעה.'איפה אתה?' והנחתי את הפלאפון על השידה.
קיבלתי גם עדשות ראייה,מפני שאני מרכיבה משקפיים והמשקפיים יפריעו לי במשימות.כן,הם דאגו להכל.וגם כנראה ידעו את מידת הבגדים שלי,מידת הנעליים שלי וכמובן את המספר במשקפיים שלי.
אם אני אבקש מהם מתנת יום הולדת,עם התקציב הכספי שמאפשר סוויטה במלון חמש כוכבים בקנדה כנראה אני יכולה לקבל מהם כל מה שבא לי בלי להגיד להם.הרי הם יודעים הכל.
הרכבתי את העדשות לבשתי את המדים ואת המגפיים והחבאתי את האקדח בחגורה.
"וואו מותק את ניראת מעולה"אמר פרסי שטחן כבר צ'יפס.
"אני מסכימה איתו"חייכה איזבל.
"תודה פיקאצו' ואיזי אבל כדאי שנצא לדרך"
"פיקצו'?"
"איזי?"
"כן,זה הכינויים שלכם כי אין לי כוח לפנות אליכם ב'הסוכנת איידן והסוכן טוד'
הם משכו בכתפיהם וחייכו.
"קיבלנו מכונית והנה קחי את זה"
היא זרקה עליי את המסך השחור הקטן שמצאתי קודם בחדר של הארי.
"מה זה?"
"ככה אנחנו נשמור על קשר 24 שעות"אמר פרסי.
"מטריד,אבל אוקיי"דחפתי אותו לאחד הכיסים במכנס.
"וקיבלנו מכונית מרגלים?"שאלתי נרגשת.
הם הסתכלו עליי כאילו השתגעתי.
"כן,טוב,את יכולה לקרוא לזה ככה.אבל זה רק אוסטון מרטין"
"מה זה?!"כמעט התעלפתי."כמו בג'יימס בונד!הסוכן 007 אני והארי תמיד הסתכלנו ביחד את הסרטים האלה ותמיד אמרתי שאני מתה למוכנית כזאת"
"זה סך הכל מכונית,וכן,ג'יימס בונד…"איזבל ניראתה מבולבלת.
"אל תגידו לי שאתם לא מכירים!"
הם צחקו ובאמת אוסטון מרטין כאילו מהסרטים חנתה ליד הכניסה במלון.
"אני נוהגת!"אמרתי והתיישבתי במושב הנהג."היה די צפוף,אנחנו שלושה,אבל זה בסדר"זה היה הגשמת חלום.
הצטופפנו ופרסי הרכיב משקפיים שחורות.כנראה קטע כזה של סוכנים.הוא ממש חתיך,חבל שהוא הומו,הוא פשוט מבוזבז.
"לאן נוסעים פיקצ'ו?"
הוא החווה בידו למסך השחור והראה לאיזה נקודה צריך לנסוע."כאן הרוצח היכה לאחרונה"
זה לא היה רחוק מיפה.
התנעתי ואמרתי:"אנחנו באים הארי ברנין,אנחנו נמצא אותך" הרכבתי משקפיים שחורות משלי ונסעתי,הרוח מכה בפני ובשערי.