רגשות שאבדו פרק 7! סיוט,סוודר קשמיר וחושך בעיניים

נקודת מבטה של רינת
אני לא מבינה מה עשיתי שהוא ברח, אני בטוחה שכלום.
מאז שהיא "נעלמה",חשבתי המון מי זה מ. ומינדי היא אפילו לא יודעת איפה אנחנו גרים!
אז שללתי אותה ישר, ויש את מלודי והיא החברה ..הייתה החברה הכי טובה שלי אז לא.
יש את .. טוב זהו.
שמעתי צרחות ונכנסתי לחדרי נעלתי את הדלת ונכנסתי לארון, ישר נזכרתי בימים שאני ומלודי נכנסנו לארון והתבדחנו שנצטרך לצאת ממנו
צחקקתי בעצבנות והרגשתי איך העייפות גוברת עלי.
__
כשקמתי סוודר קשמיר היה לי דבוק לפנים גירדתי את הסוודר מפני ונכנסתי לחד האמבטיה
מפי יצאה צווחה כשראיתי את זה.
יונה מהסוג שיושב על חוטי חשמל , מלא דם היה על האמבטיה כ"כ הרבה שלא ידעתי איפה הפציעה
התקרבתי אל היונה ונגעתי בה ולפתע היונה קמה והתעופפה.
מתחת ליונה היה פתק "אני יודע מה את."
___________________________
מנקודת מבטה של מינדי
אני יושבת על האסלה ובוכה לפתע משק כנפיים נשמע
"האההה" אני צורחת שהעורב נוחת על ראשי ומנסה לעקור את עיני
כעבור 5 שניות הבנתי מי העורב "סולין" לחשתי והעורב התיישב לי על הכתב
סולין היה העורב של אבי כך אימי לפחות אמרה לי.
סולין עפה באותה דרך שנכנסה
"למה" צרחתי לאוויר ופתאום צל כהה ללא שום אפשרות להיות אנושי נגלה לעיני ואמר
"למה מה?"
אתה לא קיים" אמר וכיסתי את עיני בידי
כשפקחתי אותם הצל הפך להיות הסיוט הכי גרוע שלי
'נייל מת'
"לאא" צרחתי מוכת הלם "אתה לא אמיתי!" והתעלפתי.
___________________________
מנקודת מבטה של מלודי
למה עשיתי את זה? כמה טיפשה אני.
אחותי שונאת אותי, הוגלתי מהמחוז, אחח המחוז המקום של המכשפים המתחילים,מקום מלא שמש דשא
ירוק ונוף מדהים.
אני נוסעת במכונית עם ג'יימס ורועדת למגע ידו על רגלי
הוא מסתכל עלי וחופן את סנטרי "למה את עצובה?"
"אני לא יודעת" אמרתי וחייכתי בשבילו "אבל אני אוהבת אותך את זה אני יודעת"
הוא חייך חיוך אלוהי עם שיניו הלבנות.
ורכן לנשק אותי.
'בום!!' הכול נהיה שחור.