רגע האמת שלי-חלק 3!

גיליתי שהיד החזקה שהרגשתי אותה תופסת על גבי היה זה דניאל.
הייתי המומה, איך דניאל הגיע לפה? מה הוא עושה פה? חשבתי לעצמי.
דניאל מיד התחיל לדבר וזה היה נשמע כאילו הוא רץ עכשיו מרתון.
דניאל שאל אותי למה רצתי מבית הספר ומה אני עושה פה?
לא ידעתי מה לומר באותו רגע, חשבתי כמה שניות ומיהרתי לומר :"סתם שכחתי את הטבעת שקנית לי ליום הולדת וחשבתי שאולי היום זה זמן טוב לחזור אחרי ההפסקה שלנו".
לא האמנתי שאני עושה את זה, אני לא רוצה לחזור אליו אחרי ההפסקה ועכשיו במיוחד אחרי מה שראיתי בבית הספר.
דניאל חייך אליי ומיהר לומר שהוא ישמח לחזור אחרי ההפסקה הזאת ושהוא ממש יתגעגע אליי.
כמעט קפצתי עליו ברצון להכות אותו מרוב כעס. השקרן הזה, אני יודעת שהוא משקר לי ראיתי הכול ואני יודעת הכול.
לפני שהספקתי לעשות צעד נוסף דניאל תפס את ידי ונישק אותי, לא הבנתי מה קורה איתי, הרגשתי כאילו שהזמן נעצר בנשיקה הזאת.
האמת, שהיה משהו מוזר בנשיקה הזאת, או יותר נכון לא ממש מוזר.. לדניאל היה טעם של האודם בריח אפרסק של אווה ואז ממש יתעצבנתי.
לפני שחשבתי יתנפלתי עליו נתתי לו סטירה ואמרתי לו: לא כל כך מהר רק עכשיו חזרנו ואתה כבר מתחיל?
דניאל הסמיק מיד ולפני שהספיק לענות לי שאלתי אותו: ממתי יש לך אודם בטעם אפרסק על השפתיים?
דניאל נבהל ולא הבין מה קורה, באותו הרגע הרגשתי את הלב שלו כמעט יוצא מהחזה מרוב פחד והוא ענה לי ואמר….