קרוסאובר – פרק 4

–אוקיי, אתם בחרתם להדיח את גלנדה, עכשיו הגיע הזמן להכריז על זה בפני הבית
"אוקיי. ארה"ב, גרמניה, גלנדה. הקהל בחר את מי הוא רוצה להדיח"–
ארה"ב קסס ציפורניים ואחז בידו החופשית במק-להחזיק-אצבעות. גרמניה החזיק ידיים עם גלנדה.

–"גרמניה. אתה מוגן."–
"כן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" צרח גרמניה בעוצמה של 198 דציבלים.
–"גלנדה או ארה"ב. ארה"ב או גלנדה… ו… גלנדה, תגידי להתראות לארצות הברית כי הוא צריך להיפרד ממך בגלל שאת צריכה להפרד ממנו כי הוא צריך להיפרד ממך בגלל שאת צריכה להפרד ממנו כי הוא צריך להיפרד ממך בגלל שאת צריכה להפרד ממנו כי את המודחת גלנדה, יאללה עופי!"–
"כן!" קרא ארצות הברית באושר.
"נההההההההה." אמרה גלנדה. "אני גרועה יותר."

–וכעת, נחזור למה שקורה בבית האח הגדול–

"אוקיי, מי רוצה הפתעה?" שאל אסטוניה, עם חיוך לבבי על הפנים שלו.
"אני!" קראה קיילה באושר.
"הנה ההפתעה!" קרא אסטוניה, והציג בפנייה דף עם פרבולות וישרים.
"תמות!" היא קראה וברחה משם.
"אני רוצה את זה!" קרא לוקאס.
"לא, אני!" קרא ג'ייקוב.
"שניים רבים, שלישי לוקח!" קרא לאון.
"הנה, יש לכולם!" קרא לאסטוניה.
"מה הקטע, אסטוניה?" שאל ישראל בלחישה.
"תיכף תראה." הוא אמר בחיוך מבשר רעות.
"מה?!?!" קרא ג'ייקוב בצרחות.
"הדיסקרימיננטה שלילית או שזה רק אני?!" קרא לוקאס.
"היא שלילית!" קרא לאון.
"זאת סתירה מתמטית!" צרח ג'ייקוב באימה.
שלושתם רצו ברחבי הבית בצרחות אימים, בזמן שאסטוניה צחקק באכזריות.

"אוקיי, סהר, הנה התוכנית." אמר תומר. "אנחנו קופצים עליו כשאני אומר 3. 1. 2. 3!" קרא תומר.
סהר ותומר קפצו בכוח על יוון, ונהדפו אחורה.
"אוקיי, אנחנו חייבים למצוא דרך להעיר אותו!" קרא סהר.
"אני יודע!" אמר תומר. הוא רץ מהר לצד השני של חדר השינה וגלגל את ארצות הברית שאכל בינתיים מק-בקרוב-גם-הברכיים-ילכו-לך. הוא הפיל את ארצות הברית על יוון, אבל יוון המשיך לישון.

ארצות הברית קם ורץ מהר לחדר של האח הגדול.
"האח הגדול." הוא אמר בבכי. "אני מרגיש כאילו כולם מתייחסים אלי כמו אל חפץ!"
"מה אמרת, מכונת כביסה?" שאל האח הגדול.
"אני לא יודע, זה כאילו שכולם חושבים שאני סתם אובייקט שאפשר להרביץ איתו לאחרים!" הוא קרא.
"ממתי הדלת למדה ללכת?" שאל האח הגדול.
"אני מרגיש רע עם עצמי, כאילו אנשים אפילו לא יודעים שאני בן אדם."
"אוקיי, ארון בגדים, לך לך לחופשי!" קרא האח הגדול.
ארצות הברית יצא משם.

"ארנבת ירוקה." אמר תומאס והקיש על הראש של אנדרו.
"ארנבת לבנה." אמר תומאס והקיש על הראש של ירדן.
"ארנבת מנוקדת." אמר תומאס והקיש על הראש של פרל.
"נו כבר!" קרא טום. "אתה עושה את זה למשך חצי שעה בערך! תמצא כבר משהו שיהיה הארנבת השחורה!"
"ארנבת מהממת." אמר תומאס והקיש על הראש של אמה.
"ארנבת שחורה!" קרא תומאס וברח אחרי שהקיש על הראש של ביגפוט.
תומאס תיזז ברחבי הבית, אבל ביגפוט אפילו לא קם.
"ביגפוט! אתה אמור לתפוס אותי!"
"ביגפוט לא לרצות להיות ארנבת שחורה. הוא רוצה להיות ארנבת בלרינה!" קרא ביגפוט.
"אבל זה המשחק." מחה תומאס.
"ארנבת בלרינה!" הוא צעק.
"אוקיי, אז אתה ארנבת בלרינה!" אמר תומאס.
"אתן זוכרות שפעם, בכל יום ראשון, היה עובר רוכל עם עגלה מלאה בבלרינות, ואני הייתי יורדת עם דלי וקונה ממנו בלרינות כדי שיהיה לנו לכל השבוע?" שאלה כרמית.

–עד כאן לפרק זה. נתראה בפרק הבא–