קצר, בהמשכים, כבר סיימתי (2)
חיוכה התרחב וכעת היה לי ברור שהפרענו לה לחשוב על משהו "הו תודה לכם, מיראנו, קאדז׳ו, אבל אני לפחות להפסקה הזו אוותר."
הנהנתי בחן והשתדלתי לא להיראות מרוצה מדי שחטפתי מילה איתה. סימנתי לקאדז׳ו לבוא אחרי עם היד שעה שעברנו אותה במסדרון, אבל ברגע בו היא כבר חלפה על פנינו וניגשה אל החצר בחוץ – סובבתי את צעדי.
רגעים ספורים בהם חלפה במסדרון יכולתי לזהות שלוש דמויות בקו מקביל מעבר לאדניות בדרכן אל החצר הקדמית מן הלוקרים של האולם. בסיבוב שביל מתעקל יכולתי לזהות את השיער השחור המרשים על דמותו הגבוהה של קאי ושנייה לאחר מכן את עיניו הגדולות והחינניות מסתכלות על עורף חברו. במזל מה גם יצא לי להבחין בצחוקו הקוסם.
היא לא הבחינה בהם כלל ושעה שכבר יצאה החוצה השלושה נעלמו ביחד עם שאריות פעמוני צחוקו שעוד חשבתי שאני יכול להריח. כשהבטתי בה והבחנתי במבטה הרציני והמאורגן שכיווץ את שפתיו. בעיניה תמיד יכולתי לראות אש, אבל הפעם הן היו ממוקדות יותר והאש נראתה שלב אחד מעל בערה – כאילו מתחולל שם דבר מה. עצרתי אוטומטית את נשימתי.
תגובות (4)
אניאניאני המגיד! זה כתוב טוב כל זה!
ψ(｀∇´)ψ פינגווין שטני של השטן!
חחחחחחחחח דני 3>
תכלס זה כבר פרק שני ולא קרה כלום עדיין. לא היה משהו מדהים או מסקרן במה שכתבת כבר.
זה מסודר יותר מבדרך כלל, וזו נקודה לציון, וגם התיאורים של הדמויות מעבירים בצורה מדויקת תיאורים אמינים של הבעות ושל הלכי רוח. אבל באופן כללי ממש לא מדהים.
את יכולה הרבה יותר. את יכולה לכתוב תיאורים מטלטלים, ועלילות מפתיעות, ודמויות חזקות, ודברים מוזרים (אני אוהב דברים מוזרים), ובינתיים זה עוד לא בא לידי ביטוי בשני הפרקים הראשונים.
אם את ממשיכה לכתוב תזכרי שזה קודם כל בשביל הכיף שלך ולא בשביל הסטנדרטים של אף אחד. אבל בכל מקרה, זו הביקורת שלי להיום.
מדובר בסיפור ארוך שרציתי לשכנע את דני לקרוא אז עטפתי אותו באריזות קטנות. אני לא יודעת אם בסיפור הכולל יש את העוצמה שאתה מתאר, אבל בהחלט יש משהו,אל תדאג זה לא סלייס אוף לייף. תחשיב את הארבעת הראשונים לאקספוזיציה? וכן, סדר זה מה שאני מאוד מתקשה לחולל כאן, כנ"ל על התיאוריה (חיח , אם אפשר לקרוא לזה איכות) נהניתי מאוד מן התגובה