זאת עם המשקפיים P:
אנשים תגיבו אני משקיעה פה ^_^

קצה היקום פרק 4 ^_^

אנשים תגיבו אני משקיעה פה ^_^

עצרתי את ברונו ונתתי לראותי להנות גם הן הריחו המשכר של הטבע המופלא הזה .
"כלב עלוב תצמד לשומרים שלך "קרא אחד מהם בגסות ומחץ את תוחושת החופש שלי .
על מה חשבתי בכלל .אני אסיר .אומנם אני לא יודע מה הפשע שלי אבל אני עדיין אסיר והשליחות של אחרי הכלא יכולה לסדר בשבילי את הדברים שאני צריך לסדר כדי לשרוד .כי זה זה הדבר היחיד שחשוב עכשיו .
"שנעשה הפסקה ?" שאל אחד השומרים את אמיתו לסבל .
"אני חושב שכן אנחנו רוכבים כבר שעות " השומרים האחרים הנהנו בהסכמה .
"טוב נעשה הפסקה ונחנה כאן הלילה ."הודיע אחד השומרים ,כנראה המפקד של המשימה .
הם ירדו מהשביל נתנו לסוסים לשתות לאחר מכן השומרים אספו עצים והקימו את האוהלים שלהם .כולם פרט אחד שישב ליד הנהר ואיש מהם אפילו לא העיר לו .
"אתה תישן עם הסוסים" אמר מפקד המשימה בקול דורש וסמכותי . לא הייתה לי בעים זה תחת רגליה צמח דשה ירוק ורך שהיה טוב בהרבה מהמיטה שלי בכלא .רק הנהנתי לעבר המפקד ידעתי שעם הוא ידע שאני בסדר עם ההחלטה שלו הוא יעשה את הכול כדי לעשות שהיה לא מרוצה ממנה .
"ספחת …" מלמל ובתרחק משם אל חבריו השומרים .
"אז מה חבר'ה כנראה שאני נשאר אתכם הלילה ." אמרתי לחברי בעלי בפרסות והם בתגובה צהלוה צהלות אושר .
ליטפתי את ברונו . פרוותו הלבנה נצצה באור השמש שהייתה בתהליכי שקיעה .ברונו ליכח את הדשה הירוק וראו אליו שהוא נהנה מכל ביס וביס .
לאחר שהשמש שקעה השומרים הדלירו מדורה והתמקמו לידה האוהלים שלהם .ארבעה אוהלים לחמישה שומרים ? מה עם השומר החמישה ?
עברה שעה וכבר לא נשאר זכר לאש או לאנשים חיים . השומרים שקעו התרדמה ממש כשי שהשמש שקעה אל האופק .גם אסוסים נרדמו אחרי שעה וחצי .אבל אני נשארתי ער .חשבתי על השומרת ההיא .שידעה עלי דברים שאני לא ידעתי על הדמי ואיך היא דיברה ברכות .
העובדה שאני לא יכול לענות לשומרים תמיד הרגיזה אותי אבל עכשיו יותר מתמיד . האחראי לא סמך עליהם לבצע שליחות פשוטה הוא הטיל את האחריות על אסיר צעיר ולא על שומריו הנאמנים .ובכל זאת הם מדברים עלי כאילו אני איזו חלאה או תפיל .מי נתן להם את הרשות להתנהג לאנשים כך …
נכון המושל הראשי נתן להם את הרשות ביום שבו נבנה קצה היקום לפני יותר משלוש מאות שנה .
ידעתי שהממלכה שלנו צריכה שינוי אבל אני רק אסיר .בלי עבר וכנראה גם בלי עתיד.
הממלכה צריכה שינוי ….
הבטתי בכוכבים שצהרו באור נוצץ כל כך במקום המופלא הזה אף פעם לא ראיתי כל כך הרבה כוכבים כמו באותו לילה אפילו שהייתי יושב שעות בלילה ליד החלון שמול האגם המזוהם .וצופה בשמיים .
אחד האסירים שכבר מת סיפר לי פעם שעם רואים כוכב נופל ומבקשים ממנו משאלה היא תתגשם .לילות שלמים הייתי יושב ובוהה בשמיים למראה שכוכב יפול ויגששים לי את המשאלה ….. לדעת מי אני .
" היי " זאת הייתה אותה שומרת שסיפרה לי על ברונו . לא ידעתי מה להגיד אף פעם לא הייתי כל כך קרוב לשומר או לשומרת בלי לחטוף על זה .
"אפשר לשבת ?" שהיא אמרה וציחקקה צחוק מתוק ונעים כמותו לא נשמע מעולם בכלא קצה היקום או בסביבתו .
"ב… אה.. כן… " גימגמתי כמו משוגע וידעתי שנשמעתי כמו אידיוט אבל אני מוכן להישבע שראיתי את המסכה שלה מתעקלת לחיוך אפילו עם הוא היה קטן וכמעט בילתי מורגש .
"אתה נער מיוחד אתה יודע " זו לא הייתה שאלה אבל בכל זאת תהיתי למה היא מתכוונת . "כלומר עם האחראי על הכלא שלך אותך אליה סימן שהוא בוטח בך " עדיין לא הבנתי למה היא מתכווהת למה שהאדם הנבזה ביותר שאני מכיר יבטח בי ? לא היה בזה כל היגיון .
"אני לא רוצה לערער את סמכותה של שומרת אבל אני לא בטוח שאת צודקת " אברתי בתקווה שזה לא נשמע בוטה מידי .היא רק צחקקה את אותו צחוק מתוק שגרם לאוזניים שלי להגיש חיות ממש כמו שכל הטבע גרם לגוף שלי להרגיש .
"אתה לא נראה כמו אסיר טיפוסי " היא אמרה לבסוף .
"כמובן שלא אחרי 'הטיפול המקיף' שעברתי היום " אמרתי בציניות אבל היא רק הבטיה בי .באור הירח המלא יכולתי לראות שעינייה היו כחולות כמו שמי הלילה הבהיר.
"אני מתכוונת לזה שאתה לא נראה כמו משהו שיבצעה פשע נתעב כל כך עד כדי כך שישלחו אותו למקום כמו קצה היקום " היא אמרה ומילותיה ריחפו ברוח הקרירה של אותו לילה צונן .
"אני … אני לא יודע מה עשיתי כלומר חשבתי שאת תדעי בבוקר אמרת שברונו הוא כמוני ….מהפרא " כשסיימתי את דבריי היא פשוט פרצה בצחוק שחששתי שהיא תעיר את השומרים .אבל הם לא התעוררו .ראיתי אותה מוכה דימעת צחוק מעינה זה היה כל כך יפה .הדמעה כמובן .
"תבין לא התכוונתי לזה אני באמת לא מכירה אותך אני חדשה כאן ו'הוא מהפרא כמוך ' זה ביטוי שמשתמשים בו הרבה במקום שממנו אני באה ." המסכה שלה שוב התעקלה לחיוך .הצטערתי כל כך שהיא מכסה גם את פיה .
"איפה המקום הזה נמצא ? " שאלתי בלי לחשוב אפילו .בכל פעם ששמעתי דברים על העולם שמחוץ לקצה היקום זה ריגש אותי כאילו אני באמת נמצא במקום הזה .
"טוב המקום שממנו אני מגיע נמצא ממש רחוק מכאן מאחורי חמצירה ומחורי פגדל ומאחורי אגוע. זה הצמקום הכי יפה בעולם .כל כך ששמחתי שאנחנו עוצרים פה המקום הזה ממש מזכיר לי את הבית ."קולה דעך .הבטתי מסביבי .זה היה מקום מושלם .ורק עצרנו בו אז לגור במקום כזה כל החיים …זה יותר ממושלם הרבה יותר זה … אלוהי.
"אני … הייתי חייבת לעזוב זאת הייתה הדרך היחידה ….." היא לא פירטה ואני לא רציתי ללחוץ עליה למרות שכל כך רציתי לשמוע עד על המקום המושלם הזה .
"כדי שתישן נער חווה מחר מצפה לנו יום עמוס " היא שוב השתמשה באחד מהביטויים מהבית .והסתלקה משם .


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך