קליבר פרק 1
"אני רוצה אותו מת אלימלך, כדור בראש, לפני זה תתעלל בו, על כל מה שהוא עשה הוא ישלם."אמר בני בטון כעוס והדביק אגרוף על שולחנו.
"אין בעיה בוס, איפה הוא נמצא?"שאלתי, מוכן בכל רגע לצאת לחסל את הבוגד הבן זונה שהעז להעביר מידע לאויב של בני, לא סתם אויב, האויב הכי גדול שלו.
"בבית הנטוש, ליד הפארק הלאומי, העכבר הזה מתחבא שם כבר שבוע, אני רוצה שהוא יסבול אלימלך, ורק אחרי זה תהרוג אותו."הוא אמר ומבטו היה רצחני מתמיד.
"סגור."אמרתי ופתחתי את הדלת של המשרד.
"אלימלך."הוא קרא בשמי וסובבתי את ראשי לכיוונו.
"אה בוס?"שאלתי, אפילו שאני יודע מה הוא הולך להגיד.
"אל תקרא לי בוס, תקרא לי אבא."הוא אמר והנהנתי בראשי פעם אחת ויצאתי מהמשרד ומביתו של אבי, יותר מדויק המאמץ.
נכנסתי אל האאודי השחורה שלי, מתניע אותה ומתחיל לנסוע לבית הנטוש, מוכן לחתוך את פניו מהפה עד לאוזן, באיטיות כואבת, שיסבול על הבגידה, שיבין שעשה טעות, ועל טעויות משלמים, הוא מכיר אותי טוב מאוד, הוא יודע שאני בחיים לא מחטיא שום כדור, שום סכין, אני בטוח שהוא מפחד עכשיו כמו עכבר, וברגע שהוא יראה אותי…אני אגרום לו לחרבן בתחתונים, עם קליבר לא מתעסקים.
לאחר נסיעה מלאה במחשבות על הבן זונה הקטן,הגעתי ליעד. יצאתי בשקט מהרכב, חובש את המשקפיים והכפפות השחורות שלי, הולך בצעדים איטיים וזהירים לעבר הבית הנטוש, אני מכיר את המקום טוב טוב, אני גם יודע שיש את השומרים של רונן מסביב לבית, אבל רק אני יודע את הכניסה היחידה שאף אחד לא עלה עליה עד היום.
נכנסתי מהכניסה הזו, שומע את הקול המזדיין של הבוגד הקטן, מתקדם בעקבות הצחוק של השומרים, מתקדם צעד אחר צעד, עד שהגעתי כבר ממש קרוב אליהם, הצצתי מעבר לדלת מי נמצא שם עם יוני, ראיתי רק שני שומרים.
האקדח כבר טעון, מוכן לפעולה, כמוני.
שיחררתי את האקדח מהתיק האקדח הקטן שמחובר למכנס שלי, מכוון על השומרים, מחכה לרגע הנכון ומשחרר את ההדק על הראשים שלהם, הם נפלו על הריצפה עם עיניים פקוחות, יוני קם מהכיסא שבו הוא ישב, מביט מסביבו, מנסה להבין מה קרה, וברגע שניסה לברוח, נכנסתי אל החדר כשהאקדח מכוון על ראשו, הוא סיבב את ראשו לכיווני וחיוך מרוצה נמרח על פניי.
"לאן אתה חושב שאתה הולך?"
תגובות (4)
הכתיבה ממש טובה,
ביקורת- הפרק קצר, קצת חסרים תיאורים, ולקח לי רגע להבין שהבוגד הוא יוני, קצת חסר מידע.
אבל הרעיון נשמע טוב, מחכה להמשך:)
היי, תודה רבה על הביקורת, בפרק הבא אכתוב יותר תיאורים וכל דבר יהיה ברור יותר, אני ממש מודה לך על הכנות והעזרה. :)
רצית ביקורת בונה, קיבלת:
פיסוק. "אני רוצה אותו מת, (להוסיף פסיק) אלימלך. (להחליף פסיק לנקודה)",
"לאויב של בני. (חסרה נקודה) לא סתם אויב", "מתחבא כבר שבוע. (נקודה)",
"אני רוצה שהוא יסבול, (פסיק) אלימלך. (נקודה) (להוריד את ו' החיבור) רק …"
נקודה בסוף משפט, לא בסוף ציטוט: "ציטוט". רווח בין סימן פיסוק לבין המילה שאחריו.
"איפה הוא נמצא?" (רווח) שאלתי, "ברגע שיראה אותי… (רווח) אגרום לו…"
לכל משפט נושא אחד בלבד: "…באיטיות כואבת. (נקודה) שיסבול… על טעויות משלמים. (נקודה) … שום כדור, שום סכין. (נקודה)"
"לעבר הבית הנטוש. (נקודה) (לרדת שורה) אני מכיר…"
קליבר הוא כלי מדידה, 'קליבר' הוא כינוי.
יש עוד, אבל אלו בעיות הפיסוק הבולטות.
עברית. "מת, אלימלך. (הנקודה מייתרת מילת יחס) לפני זה (עדיף לפני כן)".
את "אה בוס" להחליף ל-"כן בוס". "קרא לי אבא" – 'תקרא' לשון עתיד, 'קרא' – ציווי.
"אל הבית הנטוש" או "לכוון הבית הנטוש", אך לא "לבית הנטוש".
"אני יודע שהשומרים סביב הבית" או "שיש שומרים סביב הבית" אך לא "שיש את השומרים".
"מכיר את הכניסה" או יודע על הכניסה", לא "יודע את הכניסה".
יש הבדל מאוד משמעותי בין 'שיחררתי' לבין 'שלפתי' (את האקדח). "מן התיק הקטן" או "מתיקו הקטן" או "מ(נר)תיק האקדח", לא "מהתיק האקדח".
"נפלו בעיניים פקוחות" לא "עם עיניים פקוחות".
"מהכיסא עליו ישב" לא "שבו (הוא) ישב". המילה 'הוא' מיותרת.
"סובב את ראשו" לא "סיבב". אפשר גם "הפנה את ראשו".
כל הזמנים צריכים להיות זהים, או הכל בעבר או הכל בהווה. "יצאתי מהרכב, הולך באיטיות" – נסה לקרוא בעצמך את שכתבת.
תוכן. האויב הכי גדול של בני – אנו לא יודעים עליו כלום, גם לאחר שסיימנו לקרוא.
מי זה רונן? דמות צצה ללא היכרות קודמת, ונעלמה טרם הבנו את תפקידה.
בני הוא אביו המאמץ של אלימלך. מעולה. זרקת פצצה, ואפילו לא חיכית שהיא תתפוצץ. יש כאן הפתעה, אך זו חסרת כל השלכה להמשך הסיפור. טוויסט הוא דבר חשוב מאוד ביצירת מתח בסיפור, יש ליצור הבניה לקראתו, ואז להשתמש בו (דוגמא: לואיס של 'החממה' נתגלה לפתע כאבא של נטלי).
מה פשר 'לשחרר את ההדק'? אגב, 'אל ראשו' ולא 'על ראשו'. אפשר לשחרר יריה, או לשחרר כדור, או ללחוץ על ההדק.
משלב לשוני. השפה הרדודה השגורה בפי הדמויות, מיותרת לדעתי. אפשר להעביר את אותו המסר גם ללא ניבולי פה. אם יש כאן כוונת מכוון, יש להבהיר לקורא שזו שפת הדמויות ולא שפתו של מחבר הסיפור.
תיאורים. יש מקום להרחיב על מראה מקומות, מראה אנשים, לבוש, ריח, צבע, מזג אויר… הכוונה היא בעיקר לתת נפח ואמינות לסיפור. אגב, הפרק קצר מדי.
רעיון. מאבק בין פושעים, כמו שראינו בסופרנוס, עספור, הבורר ועוד. לא ממש מקורי, אבל הביצוע הוא הקובע. בינתיים סביר.
מאחל הרבה הצלחה ביישום ההערות להבא. וכבר מחכה לפרק הבא.
היי, תודה רבה על הביקורת, אני באמת לא שמתי לב לכל הטעויות האלה, אני אשתדל לכתוב את הפרק הבא נכון וללא טעויות. אני ממש מודה לך על הביקורת הבונה, עכשיו אני יודעת במה אני צריכה להשתפר ומקווה שאצליח:)
אשמח שגם בפרק הבא שאעלה, את תכתבי לי ביקורת זה ממש עוזר לי :)במידה ותקראי=]