קורן-פרק 2 אנשיי החתול הלבן

נשמע צילצול, רצתי למעלה במהירות.
~בכיתה~
"בוקר טוב תלמידים" אמרה המורה.
"בוקר טוב מיס אוון" אמרו התלמידים.
"שבו בבקשה" אמרה מיס אוון, התיישבתי במקומי וכך כולם אחריי, מיס אוון (ככה היא רוצה שיקראו לה) היא חפרנית מקצועית, אני בכלל לא ממליצה לכם לעשות בעיות ליידה אחרת תמצאו את עצמכם מתייבשים בריתוק של חמש שעות, אחריי כל החפירות והשיעורים-הפסקת אוכל, סוף סוף.
~בהפסקה~
התהלכתי בחצר, נזכרתי בשניי הנערים עם השיער לבן, לפתע התנגשתי במישהו ונפלתי ארצה, זה היה..הנער ההוא.
"למה אתה לא יכול להיתקע בילדים אחרים?" שאלתי בכעס.
"מיאו" אמר.
"מה?" שאלתי, הנער הזה מטומטם.
"מיאו" אמר.
"מה יש לך?" שאלתי והתכוונתי ללכת, הוא תפס בידי, עשיתי לו פרצוף כועס.
"תגיד לי, מי אתה ומה אתה?" שאלתי בכעס וכיווצתי את אגרופי, פתאום הוא עשה לי פרצוף של חתול כועס, עזבתי את ידו במהירות.
"מיאו מיאו" הוא אמר, עשיתי פרצוף מוזר.
"אתה מטומטם או שאתה משחק אותה?" שאלתי.
"מיאו!!" הוא אמר.
"אלוהים!!" אמרתי.
"מיאו מיאו מיאו" אמר בכעס, הוא כנראה משחק אותה חתול.
"אם אתה חתול אז תאכל דג" אמרתי, במחשבה שיצאתי מוזרה כל כך.
"מיאו" אמר והלך.
"מה לעזאזל.." אמרתי, השיעור התחיל, עליתי למעלה.
~בשיעור~
התיישבתי בכיתה שלי, ראיתי את ה'חתול' ההוא שעיצבן אותי בהפסקה, התכוונתי לקום.