קופידון: פרולוג
אלוהים כמה שאני שונאת את יום האהבה, אבל זה לא משהו אישי כנגדו, אני גם שונאת לבבות, אהבה, וקופידון גורם לי לחלחלה.
דבר שמקשה על החיים שלי, משום שאני לא יכולה להיפתר מקופידון ככל הנראה.
ולא, כשאני אומרת, קופידון, אני לא מתכוונת למאות מחזרים או משהו כזה, אני מתכוונת לאל.
אתם יודעים, זה שאמור לירות בכם חץ בשביל שתתאהבו, זה ששונא אותי בגלל שאני מטרה קשה ואוהב אותי מאותה סיבה בדיוק.
ותאמינו לי, לא חשוב כמה אתם מנסים להסתתר, אתם לעולם לא תוכלו לברוח מקופידון, הוא מריח שברון לב ממרחק של קילומטר, והוא מריח לב בתול ממרחק גדול בהרבה.
אגב, למקרה שתהיתם, קופידון הוא לא איזה תינוק בחיתולים שמסתובב עם קשת מלאה בלבבות, האמת היא שהוא דומה יותר לרוצח שכיר, עם השרירים שלו, הבגדים הכהים שלו והדבר מה ציני ומת בעיניו, כמו כן, אוסף כלי הנשק שלו די רומז על דבר דומה, אבל אתם יודעים, הקנקן הוא דבר אחד ותוכנו הוא דבר שונה, כי האמת היא שהוא רומנטיקן בעומקי נשמתו, אבל הוא רומנטיקן שפוחד מאהבה, לפחות כשהדבר נוגע אליו.
עכשיו, אם תסלחו לי, יש לי טיסה להגיע אליה, ואני ממש מקווה לא למצוא אל ספציפי במושב ליד.
תגובות (4)
תמשיכי!!!!
ואו נשמע טווב !!!
תתחילי !!!
נשמע מעניין, אשמח לקרוא את ההמשך!
מסכימה עם כולן! תמשיכי :)